לשאלות רבים, אנו מרחיבים מעט את נושא מצוות הצדקה ומעשר כספים, על פי המבואר בדברי מרן השלחן ערוך והפוסקים, ועל פי מה שנזכר מענינים אלו בספרי מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.
שאלה: כמה צריך לתת לכל עני, האם יש לתת לעני רק אוכל בכדי שיוכל לחיות, או שמצוה לתת לאדם כל צרכיו כפי רגילותו?
תשובה: בברייתא במסכת כתובות (סז:) שנינו, כמה נותנים לעני? "כדי מחסורו אשר יחסר לו". כיצד? אם הוא רעב וצריך לאכול, יאכילוהו, אם הוא ערום וצריך לכסותו, יכסהו, אין לו כלי בית, קונה לו כלי בית, ואפילו היה דרכו לרכוב סוס ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר ונעשה עני, קונים לו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו, וכן לכל אחד ואחד כמה שצריך.
וביאור הדברים, שיש לתת לכל אדם ואדם שחסר לו כסף, די כסף כדי שיוכל לחיות כפי שראוי לו. שאם הוא אדם פשוט, יש לתת לו מן הצדקה מעות, כדי שיוכל לקנות מזון ושתיה, לשלם חשבונות מים, חשמל, טלפון, חינוך הילדים וכיוצא בזה. ואם הוא אדם שהיה עשיר ואחר כך התהפך מזלו ונעשה עני, הרי שיש לספק לו כל צרכו כפי רגילותו, שאם היה רגיל לדור בבית גדול, יש לאפשר לו זאת, וכן אם היה רגיל ליסוע במכונית מכובדת, יש לסייע לו אפילו בענינים כאלה. וכלשון רבותינו, שאפילו אם היה דרכו לרכב על סוס ועבד היה רץ לפניו, יש לאפשר לו הכל, כפי שהיה טרם נעשה עני.
ואף שבודאי אם אין די כסף בקופת הצדקה של גבאי הצדקה, הרי אז חייבים לתת ראשית כל לכל אחד אך ורק מאכל ומשקה ובגדים ומקום לדור בו. אבל אם ישנה אפשרות לתת צדקה להוצאות נוספות, הרי אז מצוה לתת לכל העניים כדי מחסורם בשלימות. כדי שיהיו כל ישראל שמחים ולא יצטערו בעניותם.
ולפיכך למדנו, שכל אחד מאיתנו שנותן צדקה מכיסו למי שהוא חפץ, הרי שכל צרכי העניים הם בכלל מצוות "צדקה", ואפילו אם נותן לעניים מעות כדי שיוכלו לקנות לעצמם דברים שאינם הכרחיים, גם זה בכלל מצות "צדקה".
ומעשה היה עם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שפעם דאג לספק מצרכי מזון עבור משפחה ענייה מרובת ילדים לרגל חג הפסח. ובתוך הדברים,דאג הגאון זצ"ל להכניס גם כמה כרטיסי כניסה ל"גן החיות" בירושלים עבור כל בני המשפחה. כששאל אותו אחד ממקורביו, מדוע הרב דואג לכרטיסים לגן החיות? השיבו הגאון זצ"ל, וכי מה יעשו משפחה עם כמה ילדים שבוע שלם בביתם? בודאי טוב הדבר שילכו מעט לגן החיות עם ילדיהם.
ומדברינו מבואר, שעזרה וסיוע למשפחה ענייה עבור כרטיסי כניסה שכאלה, באמת אף היא בכלל מצות הצדקה וגמילות חסדים. והמעשה עם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, מלמד אותנו על הרגישות שצריכה להיות לכל אחד ואחד מאיתנו על האנשים הנזקקים הסמוכים אליו.
מצוה גדולה לתת לכל עני בגדים כפי שמקובל בדרך כלל לבני אדם במעמד בינוני. כלומר, כמה בגדים לימות החול ובגד נאה אחד לשבת. ועבור נשים מקובל לדאוג שיהיו להן כמה בגדים לשבת, וכן על זה הדרך. ומצוה גם כן לדאוג למי שאין ידם משגת לישא אשה או להנשא לאיש, שיהיה להם די מחסורם להוצאות הנשואים בצורה מקובלת, וכן לשאר צרכיהם. וזו שנקראת מצוות "הכנסת כלה".
