שתי שאלות: מי שאינו יכול להצמיד את רגליו בשעת תפילת העמידה כשהוא עומד, אבל יכול הוא להצמיד את רגליו כשהוא יושב, כיצד ינהג, האם יתפלל כשהוא יושב ורגליו צמודות, או יעמוד ורגליו לא תהינה צמודות? וכן, האם מותר לפקוח את העינים בשעת תפילת העמידה?
תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שיש להצמיד את הרגליים זו לזו בשעת התפילה, וכתבנו שדין זה נלמד מן הפסוק בספר יחזקאל. גם כתבנו שדין העמידה בתפילה הוא דין גמור, שהרי לדעת רוב הפוסקים מי שהתפלל כשהוא יושב ויכול אחר כך לחזור ולהתפלל כשהוא עומד, חייב לחזור ולהתפלל שנית, וכמו שביארנו.
ועתה נבא לנדון השאלה, שכן אם התפלל אדם כשהיו רגליו מופרדות זו מזו, לדעת רוב ככל הפוסקים, יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולהתפלל, ולעומת זאת, אם התפלל בישיבה ולא בעמידה כלל, אם יוכל אחר כך צריך לחזור ולהתפלל שוב בעמידה. (אלא שיעשה תנאי של תפילת נדבה כמו שביארנו). ולפיכך אנו למדים, שאם אינו יכול להתפלל אלא כשהוא יושב ורגליו סמוכות זו לזו, או כשהוא עומד ורגליו נפרדות זו מזו, עדיף יותר שיתפלל כשהוא עומד ורגליו נפרדות מאשר כשהוא יושב ורגליו צמודות, שהרי דין העמידה בתפילה הוא חשוב יותר מדין הצמדת הרגליים זו לזו.
ולענין השאלה השנייה. מבואר בדברי הפוסקים, כי בשעת התפילה צריך שיתן עיניו למטה, ואותם האנשים המביטים למעלה בשעת תפילתם, מלאכי השרת לועגים להם, וראוי לגעור בהם. ואמרו בזוהר הקדוש, העומד בתפילה צריך לכסות עיניו שלא יסתכל בשכינה, והפותח עיניו בשעת התפילה לא יזכה לראות את השכינה בשעת פטירתו, אלא מקדים ובא אליו מלאך המות, ואינו זוכה למות מיתת נשיקה. (ובספר חרדים לרבינו אלעזר אזכרי ז"ל (מגדולי חכמי צפת בזמן מרן ורבינו האר"י), הביא גם מספר רב המנונא סבא, שכתב שהיא מידה כנגד מידה, על אדם שמזלזל בשכינה בזמן התפילה ומסתכל לפניו, בשעת פטירתו כשהוא רוצה לצאת מן העולם במיתת נשיקה, על ידי ראיית השכינה, אינו זוכה לראות פני שכינה, וכמאמר הפסוק (בספר שמואל א' ב' ,ל') "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".
ומכל מקום ביארנו כבר במקום אחר, שמי שהוא מתפלל מתוך סידור, רשאי בהחלט להסתכל בסידור בשעת התפילה, רק צריך שיזהר שלא להטות עיניו ימין ושמאל, אלא יהיו עיניו תמיד כנגד הסידור שהוא מתפלל מתוכו. והוא מנהג טוב מאד, שבתפילה מתוך סידור, קלה יותר הכוונה לרוב בני האדם, וגם על ידי זה אינו בא לידי טעות בתפילתו. וכן היה נוהג מרן רבינו הגדול זצ"ל בכל יום.