שאלות: האם חייבים ליישר את הרגליים בתפלת העמידה? והאם מי שהתפלל כשהוא יושב, יצא ידי חובה?
כשעומד אדם להתפלל תפילת העמידה, צריך שיכוין רגליו זו אצל זו, כאילו אינם אלא רגל אחת, כדי להדמות למלאכים שנאמר עליהם בספר יחזקאל (א, ז) "ורגליהם רגל ישרה", כלומר רגליהם נראות כרגל אחת.
וצריך שיהיו הרגלים סמוכות זו לזו באופן מוחלט, דהיינו שכפות הרגלים יעמדו זו לצד זו, בין מצד העקב בין מצד אצבעות הרגליים, אולם כמה מהאחרונים כתבו שדי אם הרגליים סמוכות זו לזו רק מצד העקב, ואין כל איסור אם אינם סמוכות גם מצד אצבעות הרגליים, וכתב הפוסקים, שהמיקל שלא להצמיד את רגליו גם מצד האצבעות, יש לו על מה שיסמוך. ויש תלמידי חכמים הנוהגים כן. ומכל מקום לכתחילה הנכון הוא שיצמיד את רגליו לכל אורך כף הרגל, להדמות למלאכים ממש, שרגליהם נראות כרגל אחת.
חייב אדם לעמוד בתפילת העמידה, ואם התפלל כשהוא יושב, לדעת רוב הפוסקים חייב לחזור ולהתפלל שנית כשהוא עומד. וכן הדין לענין מי שהתפלל כשהוא יושב מחמת הכרח, כגון מי שהוא חולה מאד, ולאחר מכן השתפר מצבו והוא יכול לעמוד ולהתפלל שנית (כגון מי שהוא חולה סוכרת, ונחלש לזמן מה, ולאחר זמן מועט השתפר מצבו מאד), שחייב על פי הדין לחזור ולהתפלל שנית לדעת רוב הפוסקים, ויעמוד בתפילה זו, ויצא ידי חובת העמידה בתפילה.
ומכל מקום, מכיון שיש פוסקים הסוברים שאין לחזור ולהתפלל מעומד כאשר התפלל מתחילה כשהוא יושב, שסוף סוף יש לומר שיוצא ידי חובה בתפילה גם כשהוא יושב, לכן כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל, (בילקוט יוסף חלק ראשון), שכאשר חוזר להתפלל כשהוא עומד, כגון מי שחש מאד לא בטוב, ולא יכול היה להתפלל כשהוא עומד, ולכן התפלל כשהוא יושב, ולאחר מכן השתפר מצבו והוא רואה שהוא יכול לעמוד ולהתפלל כראוי, יחזור להתפלל שוב על תנאי נדבה. כלומר, שקודם שהוא עומד להתפלל תפילת העמידה, יאמר בפירוש, שהוא מכוין להתפלל תפילה זו בכדי לצאת ידי חובת הפוסקים הסוברים שהוא חייב לחזור ולהתפלל שנית, ואם אין הלכה כדעת אותם הפוסקים, הוא מכוין להתפלל תפילה זו כתפילת נדבה. ואז לכל הדעות הוא נוהג כשורה, שאם הלכה כדעת הפוסקים שהוא חייב לחזור ולהתפלל, הנה הוא עומד ומתפלל, ואם להלכה אין הוא חייב לחזור ולהתפלל, הרי תפילתו תפילת נדבה, כלומר תפילת שרשות ביד כל אדם להתפלל גם ללא חיוב.
וכן אדם שהיה נוסע ברכבת וכיוצא בזה, וראה שעוד מעט יעבור זמן התפילה, ואינו יכול להתפלל כשהוא עומד, ולכן התפלל כשהוא יושב, ולאחר זמן ירד מהרכבת וראה שעוד לא עבר זמן תפילה, גם כן דינו כאמור לעיל, שיחזור להתפלל שנית, אך יעשה תנאי של תפילת נדבה, וכמו שביארנו.
ולגבי תפלה במטוס, שלפעמים בטיסות ארוכות, יש המארגנים מנין לתפלה במטוס. והנה כאשר טס מרן רבינו הגדול זצ"ל במטוס לניו יורק, ביקשו לארגן מנין במטוס, ואמר מרן זצ"ל, שעדיף להתפלל ביחידות במקומו, ולא ללכת לסוף המטוס ולהפריע לצוות המטוס בעבודתם.
