הלכה ליום שני ט"ז טבת תשפ"ג 9 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חנה-חנינה בת כמיסה ז"ל

ולהבדיל, לרפו"ש לאחינו היקר יעקב-עוזי בן חנה-חנינה,שיקום ממיטת-חוליו ויחזור לאיתנו-הראשון ברחמי-רופא-כל-בשר ומפליא-לעשות!

הוקדש על ידי

ימית, הבת.

יבוש כביסה ביום השבת – מראית העין

שאלה: האם מותר לתלות בשבת כביסה שכובסה מערב שבת?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קמו:) שנינו, מי שנשרו כליו במים (מי שנרטבו בגדיו במים) מהלך עמהם ואינו חושש, הגיע לחצר החיצונה, שוטחן  בחמה (מניח את הבגדים לייבוש בצורה שהם פרושים כנגד השמש), אבל לא כנגד העם. כלומר אסור לפרוש את הבגדים לייבוש במקום שרואים אותו בני אדם, כדי שלא יחשדוהו שכיבס בשבת. ומבואר אם כן במשנה, שאסור לתלות בשבת כביסה בצורה שנראה שהוא מייבש את הכביסה (כלומר, שהוא פורש את הכביסה שתתיבש) כדי שלא יבאו הרואים לחשוד בו שהוא כיבס את בגדיו בשבת, (זהו חשש "מראית העין"), אבל אם עושה כן בתוך ביתו, אין לחוש בזה למראית העין של הרואים שיטעו לחשוב שהוא כיבס בשבת.

ובגמרא (שם) אמר רב יהודה אמר שמואל, כל מקום שאסרו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור. כלומר, רב יהודה חולק על מה ששנינו שרק במקום שבני אדם רואים אותו אסור לשטוח את הכביסה לייבוש, משום שלדעת רב יהודה כל דבר שאסרוהו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסרו לעשותו. ואם כן הוא הדין גם כן לענין איסור שטיחת הכביסה לייבוש, שלדברי רב יהודה יהיה אסור לעשות כן אפילו בחדרי חדרים.

והקשו בגמרא על דברי רב יהודה, שהרי במשנה מבואר בפירוש שכאשר האדם בתוך ביתו לא חששו חכמים למראית העין, ואם כן איך יוכל רב יהודה לחלוק על משנה מפורשת? ויישבו בגמרא את דברי רב יהודה, שהדבר תלוי במחלוקת תנאים, שכן שנינו בבריתא, "שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם, רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרים". נמצא שדברי רב יהודה הם כשיטת רבי אלעזר ורבי שמעון שאוסרים לשטוח את הכביסה אפילו בחדרי חדרים.

ולענין הלכה, רבינו נסים גאון פסק כמו ששנינו במשנה, שאין לאסור לשטוח כביסה אלא דוקא במקום שרואים אותו, אבל בתוך ביתו מותר. אולם הרא"ש והרי"ף והרמב"ם, כולם תפסו בשיטה אחת כדעת רבי אלעזר ורבי שמעון שכל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור.

ולפיכך, לדעת רוב הראשונים, אסור לתלות בשבת כביסה לייבוש, כל שעושה כן בצורה שנראה שהוא מתכוין לייבוש הבגד, שמא יבואו הרואים לחשוד בו שכיבס את הבגד בשבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שא), שכל דבר שאסרוהו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור. אולם כתב הגאון רבינו יוסף חיים, שאם תלה את הבגדים לייבוש מערב שבת, אינו חייב להוציא את הבגדים לפני שבת, שבזה לא גזרו כלל משום מראית העין.

ובאמת שבלאו הכי, בגד שהוא רטוב במים מחמת שנפל למים וכדומה, אסור לטלטל אותו (להזיז אותו) בשבת שמא יבא לסחטו, שיש בזה איסור מן התורה. ורק בגד שאינו רטוב אלא מעט, שאז אין דרך לסחטו, מותר לטלטלו בשבת. וכן בגדים שעליו (שהוא לבוש בהם), ואירע שנרטבו מחמת איזו סיבה, מותר להמשיך ללכת עמהם, שאין לחוש בזה שמא יבא לסחוט את בגדיו.

ולסיכום, אסור לתלות בגדים בצורה שנראית שהיא לצורך ייבושם בשבת. ובגד שהוא רטוב לגמרי, שדרך לסחוט אותו מן המים שספוגים בו, אסור לטלטלו בשבת, שמא יבא לסחוט ממנו את המים ויעבור על איסור תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בגדים שנתלו ביום שישי בצהריים והיה חסר להם מעט ייבוש ואינני צריכה ללבוש אותם בשבת, אך אני חוששת מייבוש יתר בקיץ או מחשש שיירטבו בחורף. האם מותר לי להסירם מהחבל בשבת? י"ח תמוז תשע"ח / 1 ביולי 2018

מותר להסירם מהחבל ולהכניסם הביתה.

יש לי תינוקות, ובכל שבת אנחנו מנקים אותם עם מים קרים באמבטיה ומנגבים קצת בלי ללחוץ עם מגבות. לפי מה שאני מבין אי אפשר לתלות המגבות על גבי דפנות האמבטיה או של המיתות, דווקא מקופלים באופן שלא יתייבשו? י"ג תמוז תשע"ח / 26 ביוני 2018

מותר לתלות את המגבות, מפני שאינם רטובות כל כך, רק יש בהן לחלוחית, ורק אם יש בהן רטיבות טופח על מנת להטפיח (שכשנוגעים במגבת, היד נרטבת, ולאחר מכן יכולה להרטיב דבר אחר שיגעו בו), יהיה אסור לתלותן ליבוש. ויהי רצון שתזכו לרוות מהילדים רוב נחת דקדושה,

האם יש מקור ממרן? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

המקור בספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ג' עמוד פז

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

הערב נמשיך בהדלקת נרות חנוכה. וכעת נבאר כיצד יש לנהוג ביום שישי הקרוב, לגבי הדלקת נרות שבת ונרות חנוכה. נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדול......

לקריאת ההלכה

השמן והפתילות הנותרים

שאלה: האם מותר לזרוק את השמן הנותר מהדלקת נרות חנוכה? תשובה: השמן או נרות השעווה, המיועדים להדלקת נרות חנוכה, אין להשתמש בהם בשימוש אחר, כגון לצורך אכילה, או להדלקת נרות שבת. והוא מפני שהשמן הוקצה למצוותו, כלומר, מיוחד הוא אותו השמן למצות הדלקת נרות חנוכה, ולכן אין להשתמש בו שימוש אחר, אלא עושה ל......

לקריאת ההלכה


חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון. הבדלה בבית הכנסת במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת ......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה