הלכה ליום שני ח' אייר תשפ"ב 9 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

כוכבה בת שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה ובנותיה

תן לו משלו – מי שהוריש את נכסיו רק לאחד מבניו – מעשה נפלא

שנינו בפרקי אבות (פ"ג מ"ח), רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו. וכן דוד הוא אומר, "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ".

וביאור מה שאמרו "תן לו משלו", שכל מה שיש בידו של האדם, הרי הוא מאת ה' יתברך, כי אין לאדם כלום בעולמו מבלי שה' יתברך גזר עליו שיקבל את אותו הדבר. ועל כן אמר התנא, תן לו, לקדוש ברוך הוא, משלו, מפני שאתה ושלך שלו, כי כל מה שהשפיע השם יתברך עושר לעשירים, אינו אלא בבחינת "פקדון", והעשיר הוא רק כעין "אפוטרופוס" (אחראי על חלוקת הכספים) על מה שיש לו, כדי שיוכל לעזור לנצרכים ולעניים. וממילא ראוי גם הוא לחיות בעושר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הרחיב את הדברים, על פי מה שהלכה רווחת בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רמו), לגבי אדם שהלך מן העולם ונפטר לבית עולמו, ובטרם פטירתו, השאיר אחריו צוואה שהוא נותן כל נכסיו מתנה לאחד מבניו. שזו לשון מרן השלחן ערוך שם:
"הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו, לא עשהו אלא אפוטרופוס, והרי הוא יורש כל הנכסים כאחד מאחיו בלבד".

כלומר, במקרה שהאב כתב שהוא נותן את כל נכסיו במתנה לאחד מבניו, אין אנו אומרים שאותו הבן הוא היורש היחידי, מפני שאנו אומדים (משערים) את דעתו של האב, שלא היה בכוונתו לנשל את כל בניו מנכסיו, אלא עשה זאת רק כדי שיהיו האחים מכבדים את אותו הבן שהתמנה כאחראי על כל הנכסים,  ויהיו כל הבנים נשמעים לו בחלוקת הירושה, ולכן אותו הבן הוא אכן האחראי על כספי הירושה, אבל אינו נוטל בירושה חלק גדול יותר, אלא כאחד האחים בלבד.

וכמו כן כאשר הקדוש ברוך הוא משפיע עושר על אחד מבניו מבני ישראל, אין אותו אחד מישראל נחשב "בעלים" על עושרו, כי אם רק "אפוטרופוס", לחלקו לאחיו העניים, לתומכם ולסעדם. ובשכר זאת ראוי הוא לכבוד, כמו שאמרו בעירובין (פו.) רבי היה מכבד את העשירים, וכן רבי עקיבא היה מכבד את העשירים. וברור שהכוונה לעשירים יראי שמים וגומלי חסדים. וכתוב בספר חסידים, שיש מקרים שאיזה אדם אינו ראוי בכלל לחיות, ובכל זאת הוא חי מפני שאחרים זקוקים לו. ואם יפסיק לסייע לאחרים, מיד יסתלק מן העולם. וכן לעתים, אדם חוטא לפני ה' יתברך, והיה מן הראוי לענשו בחולאים קשים וכיו"ב, והשם יתברך אינו מעניש את אותו האדם מפני שאחרים צריכים לו וזכות הרבים תלויה בו, ועוד אפשר שיחזור בתשובה לתקן את שעיות.

ומעשה היה בהרב הגדול רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, שפעם היה צריך לצאת לאיזה כינוס, כדי לחזק את לומדי התורה, ומפני שהיה חלש, יעץ לו אחד ממקורביו שלא יצא וישאר בביתו לנוח. השיב לו הרב, הרי הרבה ידידים היו לי, ואת כולם, "השכיבו לישון", שכבר נפטרו לבית עולמם, ורק אותי עדיין לא השכיבו לישון, וזאת משום שעדיין יש ממני איזו תועלת, והרי אם אשאר בביתי לנוח, כבר לא יהיה בי צורך כל כך, ואז חלילה גם אותי ישכיבו לישון, לכן מיהר במסירות גדולה ויצא מביתו לכנס החיזוק.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום,
א. האם מותר בימי הספירה לתופף על שולחן וכדומה דרך לימודו או דרך עיסוקו כאשר אינו מכוון לכלי שיר?
ב. האם כהן חייב בהפרשת תרומות ומעשרות?
תודה רבה. ח' אייר תשפ"ב / 9 במאי 2022

מותר להקיש על השלחן. אין זה כלי שיר.

כהן חייב להפריש תרומות ומעשרות, אלא שאינו נותן התרומה לכהן לאחר ההפרשה, ובזמנינו בלאו הכי התרומה אסורה כיון שאנו טמאים, מלבד שמן זית שמשתמשים בו לשריפה, או אם יש לכהן בהמה, אז יזהר שלא להרטיב את התבואה או הפירות, ונותן את התרומה ומניחה לפני בהמתו שתאכל מזה לבדה. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה