הלכה ליום ראשון ג' תמוז תשפ"א 13 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אשר מסעוד בן זוהרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני המשפחה

מצוות הצדקה ומעשר כספים

לשאלות רבים, אנו מרחיבים מעט את נושא מצוות הצדקה ומעשר כספים, על פי המבואר בדברי מרן השלחן ערוך והפוסקים, ועל פי מה שנזכר מענינים אלו בספרי מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.

שאלה: כמה צריך לתת לכל עני, האם יש לתת לעני רק אוכל בכדי שיוכל לחיות, או שמצוה לתת לאדם כל צרכיו כפי רגילותו?

תשובה: בברייתא במסכת כתובות (סז:) שנינו, כמה נותנים לעני? "כדי מחסורו אשר יחסר לו". כיצד? אם הוא רעב וצריך לאכול, יאכילוהו, אם הוא ערום וצריך לכסותו, יכסהו, אין לו כלי בית, קונה לו כלי בית, ואפילו היה דרכו לרכוב סוס ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר ונעשה עני, קונים לו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו, וכן לכל אחד ואחד כמה שצריך.

וביאור הדברים, שיש לתת לכל אדם ואדם שחסר לו כסף, די כסף כדי שיוכל לחיות כפי שראוי לו. שאם הוא אדם פשוט, יש לתת לו מן הצדקה מעות, כדי שיוכל לקנות מזון ושתיה, לשלם חשבונות מים, חשמל, טלפון, חינוך הילדים וכיוצא בזה. ואם הוא אדם שהיה עשיר ואחר כך התהפך מזלו ונעשה עני, הרי שיש לספק לו כל צרכו כפי רגילותו, שאם היה רגיל לדור בבית גדול, יש לאפשר לו זאת, וכן אם היה רגיל ליסוע במכונית מכובדת, יש לסייע לו אפילו בענינים כאלה. וכלשון רבותינו, שאפילו אם היה דרכו לרכב על סוס ועבד היה רץ לפניו, יש לאפשר לו הכל, כפי שהיה טרם נעשה עני.

ואף שבודאי אם אין די כסף בקופת הצדקה של גבאי הצדקה, הרי אז חייבים לתת ראשית כל לכל אחד אך ורק מאכל ומשקה ובגדים ומקום לדור בו. אבל אם ישנה אפשרות לתת צדקה להוצאות נוספות, הרי אז מצוה לתת לכל העניים כדי מחסורם בשלימות. כדי שיהיו כל ישראל שמחים ולא יצטערו בעניותם.

ולפיכך למדנו, שכל אחד מאיתנו שנותן צדקה מכיסו למי שהוא חפץ, הרי שכל צרכי העניים  הם בכלל מצוות "צדקה", ואפילו אם נותן לעניים מעות כדי שיוכלו לקנות לעצמם דברים שאינם הכרחיים, גם זה בכלל מצות "צדקה".

ומעשה היה עם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שפעם דאג לספק מצרכי מזון עבור משפחה ענייה מרובת ילדים לרגל חג הפסח. ובתוך הדברים,דאג הגאון זצ"ל להכניס גם כמה כרטיסי כניסה ל"גן החיות" בירושלים עבור כל בני המשפחה. כששאל אותו אחד ממקורביו, מדוע הרב דואג לכרטיסים לגן החיות? השיבו הגאון זצ"ל, וכי מה יעשו משפחה עם כמה ילדים שבוע שלם בביתם? בודאי טוב הדבר שילכו מעט לגן החיות עם ילדיהם.

ומדברינו מבואר, שעזרה וסיוע למשפחה ענייה עבור כרטיסי כניסה שכאלה, באמת אף היא בכלל מצות הצדקה וגמילות חסדים. והמעשה עם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, מלמד אותנו על הרגישות שצריכה להיות לכל אחד ואחד מאיתנו על האנשים הנזקקים הסמוכים אליו.

מצוה גדולה לתת לכל עני בגדים כפי שמקובל בדרך כלל לבני אדם במעמד בינוני. כלומר, כמה בגדים לימות החול ובגד נאה אחד לשבת. ועבור נשים מקובל לדאוג שיהיו להן כמה בגדים לשבת, וכן על זה הדרך. ומצוה גם כן לדאוג למי שאין ידם משגת לישא אשה או להנשא לאיש, שיהיה להם די מחסורם להוצאות הנשואים בצורה מקובלת, וכן לשאר צרכיהם. וזו שנקראת מצוות "הכנסת כלה".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אשה חייבת בקריאת שמע - כל הנוסח המלא? וגם - מה ההלכה עבורה אם ישינה לאחר חצות לילה לגבי ברכת המפיל בשם ומלכות? ד' תמוז תשפ"א / 14 ביוני 2021

מן הדין פטורה מקריאת שמע. אבל נכון שתקרא כל קריאת שמע בבוקר. לגבי קריאת שמע על המיטה עם ברכת המפיל, תברך, ואפילו אחר חצות.

היי הרב, את פרטי ההלכה היבשה הבנתי. שאלתי יותר לעומק, כי הרי, עניים תמיד ישנם וכל צדקה שתינתן לעשיר להחזירו לעשירותו, בהכרח, בגלל שתמיד יש עניים, על חשבון עני אחר תהיה.

גם מה הטעם, להחזירו לעשירותו? באיזו קופה יש מספיק כסף לעשיר שהיה מורגל למכוניות פאר? סוס, במילא.... ג' תמוז תשפ"א / 13 ביוני 2021

אסביר שוב.

לדוגמא, לך כאדם פרטי, אין חיוב לדאוג לכל העניים בעולם. ואם לדוגמא יש לך חבר, שהיה עשיר, וירד מנכסיו, וכעת מתגייסים כל החברים כדי לשקם אותו, ומבקשים ממך לסייע, ובין השאר קונים לו מכונית, בית, בגדים נאים וכדומה, אף על פי שאלו אינם צרכים חיוניים, זו מצוה לעזור לו בדברים הללו. ואם תתן אפילו חומש ממשכורתך עבור הדברים הללו, קיימת מצוות צדקה. 

נכון שאילו היית גבאי צדקה, לא היה הגיון לסייע כל כך לאדם מסויים, אבל כאן מדובבר במקרה שאנשים מתגייסים למטרה מסויימת. וזהו דבר שכיח בישיבות ובסמינרים, שאוספים שם בכל שנה ושנה כסף רב עבור החתנים והכלות, ובאמת שבהרבה מן המקומות הללו, למעלה ממחצית מהכסף הולך בסופו של דבר רק עבור זוג אחד, של גרים, או בעלי תשובה וכדומה, שאין להם מי שיסייע להם, ומדובר בסכום חשוב, לפעמים של מאות אלפי שקלים, וכל זה בכלל מצוות הצדקה. 

אגב, מה שכתבת מכונית פאר, כמובן שיש גבול לכל דבר, וצריך שתהיה הנאה בדבר הגיוני, ולא לקנות עבורו דברים מופרזים לגמרי.   

1. הרב אמר שאסור לומר לגוי לשטוף כלים בשבת.-
ראיתי בילקוט יוסף סימן שז שיש 'לגעור' בה משום הכנה מקודש לחול.
2. סלט הנאכל בפני עצמו בסוף הסעודה, צריך ברכה? גם אם היה על השולחן??
3. בין השמשות בכניסת ובצאת השבת מותרת באמירה לגוי ג' תמוז תשפ"א / 13 ביוני 2021

לגבי שאלה 1, יש לגעור כששעושה כן, ומה שכתבנו להקל, הכוונה כשהגוי שוטף כלים אחר סעודה שלישית כדי שלא תהיה מוטלת עליו עבודה לאחר מכן, שבזה יש להקל ואין צריך לגעור בו.

סלט הנאכל וכו', אם כוונתו כקינוח לסעודה, צריך לברך עליו.

לגבי אמירה לגוי בבין השמשות, מותר לצורך מצוה, וכן לצורך עונג שבת (שזהו דבר שייך בעיקר בכניסת השבת, ולא בצאתה, אלא אם בין השמשות נמשך זמן רב, כמו באירופה), וכן לצורך הדלקת הנרות, מותר. וכן יש להקל בזה במקום צורך גדול או דוחק או הפסד מרובה או לצורך אורחים או לצורך הדלקת נר יארצייט לנשמת הוריו, ויש בזה הרבה מאד פרטי דינים. 

לגבי כל אלה שעמודים ליד הצמתים, מה הדין? כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!
 
בכל מקרה צריך להפעיל שיקול דעת לגופו של ענין.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה