הלכה ליום שישי ט"ו אלול תשפ"ו 28 באוגוסט 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שרה בת אבא דוד ושושנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

חוה ניצה

פרשת כי תבא

מדברי הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל, עורך הלכה יומית

נאמר בפרשת השבוע: "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן". כלומר, ארור אדם, שיטעה אדם עיור, ויגרום לו לטעות בדרך. ולכאורה יש להתבונן, כי בפרשת השבוע, לא נאמרו מצוות כמו זו, אלא מצוות יותר כלליות, ומדוע מצא ה' יתברך לנכון להזהיר על דבר מסויים כל כך, על הטעיית העיור בדרך?

התשובה לכך, מבוארת בדברי רבותינו. חכמינו זכרונם לברכה, במדרש תהלים (מזמור קמו) אמרו:

אין צער גדול ואין יסורין גדולים וקשים כעיורון עינים, למה הדבר דומה? למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונין (שהם מלאים במשאות) ועוברין בדרך, נתנו על אחד מהם משאוי שוה לכלם, (כלומר, על אחד הגמלים שמו משא, שהוא כבד כמו המשאות האחרים), ועוד טענו מזונותיהן של כולם על אחד מהם. כלומר, הוסיפו על משאו של אותו גמל, עוד משא כבד מאד. והיה בעל השיירה מזהיר על אותו גמל, ואומר, הזהרו בו! כי הוא לא נושא עליו רק תבן וקש, אלא אני יודע שהעמסנו עליו משא כבד מאד.

נכנסו למדינה, ובאו להתיר את המשאות מן הבהמות. אמר להן בעל הבית, מהגמל הזה התירו תחלה! כי טענתי עליו משא כבד יותר מכולן! כך הקדוש ברוך הוא, מצוה שלא לצער את העיורים, כי אין יסורין (יסורים, צער), גדולים יותר מאדם שהוא עיור. ולכן נאמר: "ארור משגה עור בדרך". וכן לעתיד לבוא, כשיבא הקדוש ברוך הוא לרפא את כל החולים בעולם, הוא אינו מרפא תחלה, אלא את העיורים, שנאמר: "ה' פוקח עורים".

אך ממשיך המדרש ואומר: ומי הן העיורים? מי נקרא עיור? אלו הדורות האחרונים, שהולכים בתורה כמו עיורים, וכמו שנאמר: "נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר" (ישעיה נט י), שכל האנשים בדורותינו, קוראים בדברי תורה, אך אינם יודעים מה הן קוראים, אבל לעתיד לבוא, יקויים הפסוק: "אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים".

נמצא שבדורינו, אנו נחשבים כמו עיורים המגששים באפלה.

אמנם בספרים (ויאמר אברהם) הובא משל:
אדם אחד, היה הולך בדרך, ונתאחר מעט, והיתה בידו מרגלית יקרה ונפלה מידיו ואבדה לו, והוא לא מצא אותה, כי החשיך. החליט לישון על אם הדרך, ובבוקר יחפש את המרגלית. והנה הזדמן, ובאותו מקום היה הולך אדם אחר, ואף הוא איבד את דרכו ואבד לו חפץ יקר, ואף הוא החליט לישון על עץ סמוך.

בלילה, באו קרוביו של האדם הראשון, והחלו מחפשים אחריו עם עששיות, עד שמצאוהו, וקראו אליו והוא לא ענה מפני שהיה ישן בחוזקה.

בבוקר, הוא החל זועק, כי קר לו, וכל בשרו נעשה חידודין חידודין מחמת הקור. אמר לו האדם השני: ראה, כי אתה גרמת לעצמך את הרעה, שאם היית מתעורר בלילה לקול קריאת קרוביך, לא היית מצטנן, ובעזרת העששיות שלהם היינו מוצאים את חפצינו!

והנמשל על זה: כי כמה פעמים שלח ה' את נביאיו ושליחיו לעורר את ישראל להתעורר מתרדמתם, כי חפץ ה' לפקוד אותנו מכבר ולהשיבינו אליו, וכמו שאומרים, ש"אלול" ראשי תיבות, "אני לדודי ודודי לי". אבל אנו לא שמנו לב להתעורר ונותרנו כעיורים. וע"ז אומר הנביא, "קומי אורי כי בא אורך". כי בא זמן הגאולה! ואנחנו עוד ישנים ולא מתעוררים! וקול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי! יונתי תמתי! אך אנו משיבים מפני העצלות: פשטתי את כותנתי, איככה אלבשנה". ודודי שלח ידו מן החור, מנסה לפתוח את הדלת, אך שוב, עד שאנו נזכרים, כבר חולף זמן התשובה, ודודי חמק עבר.

יש להתבונן! אנו ישנים בתרדמת העולם הזה! הנביא צווח ואומר: "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים", זה נכון על הגויים, הם יושבים בחושך, אך על ישראל נאמר: "וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה', וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה".

ושנתעורר בתשובה, אז יקויים בנו גם המשך הפסוק: "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ", כלומר, גם הגויים יהיו הולכים לאורינו, כי גם הם צריכים להיות מתוקנים על ידי ישראל.

ושמעתי ממרן הסבא זצ"ל, בשנת התשס"ב, שראה חזיון בחלומו, והוא בכותל המערבי, ושם פגש את מלך המשיח, ושאל אותו, מדוע אינך בא לגאול את ישראל? השיב לו המשיח: יש עוד מליון ילדים שלא יודעים שמע ישראל! ישובו עוד ועוד בתשובה, ואז אוכל לבוא!

אם כן, מזומנים אנו וקרובים לאור עולם, ועלינו לשוב בתשובה, נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה'!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה