הלכה ליום רביעי ו' כסלו תשפ"ו 26 בנובמבר 2025

מלאכה לפני הבדלה – אשה שעושה הבדלה

בהלכה הקודמת, ביארנו, שבמוצאי שבת אומרים בתפילת ערבית "אתה חוננתנו". ואם אדם טעה ולא אמר אתה חוננתנו, אינו צריך לחזור ולהתפלל. אבל אם טעה שוב, וגם אכל לפני שעשה הבדלה, אז הדין הוא, שעליו לחזור ולהתפלל ערבית, ויאמר אתה חוננתנו, ויעשה הבדלה על הכוס.

טעה ועשה מלאכה
כעת נדון באדם, ששכח לומר אתה חוננתנו בתפילה, ואחר כך טעה שוב, וגם עשה מלאכה לפני ההבדלה, ולמשל, נסע במכונית לפני ההבדלה, בלי שאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול". והשאלה היא, האם עליו לחזור ולהתפלל שוב תפילת ערבית, כדין מי שטעה ואכל לפני הבדלה, וגם שכח לומר "אתה חוננתנו", או שאולי כאן הדין שונה?

ואמנם דין זה אינו מפורש בשלחן ערוך. אולם רבינו הרשב"א (במסכת ברכות לג.), כתב בפירוש, שדין זה, שעל האדם לחזור ולהתפלל אם שכח אתה חוננתנו, הוא כאשר "לא הזכיר אתה חוננתנו ואכל, או עשה מלאכה קודם שהבדיל על הכוס". 

מצאנו אם כן, שהרשב"א משווה לגמרי את דינו של מי שטעה ואכל בלי הבדלה, ודינו של מי שעשה מלאכה בלי הבדלה. וכך אמנם פסק הגאון רבי עקיבא איגר, לאור דברי הרשב"א.

ולכן הדין הוא, שאדם ששכח לומר "אתה חוננתנו" בערבית של מוצאי שבת, וגם שכח ועשה מלאכה לפני הבדלה, עליו לחזור שוב ולהתפלל, ונכון שיאמר שהוא מתפלל על תנאי, "שאם עלי לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לשם חובה, ואם אני פטור מלהתפלל, תהיה זו תפילת נדבה". וכן פסק בספר ילקוט יוסף סימן רסח.

אשה שעושה הבדלה
נשים, חייבות בהבדלה בדיוק כמו האנשים. ואשה שצריכה לעשות הבדלה בעצמה, עליה לעשות הבדלה, בלי שום חשש.

ולאחר ההבדלה, יש נוהגים שבני הבית שותים מן היין שנותר מן ההבדלה. אמנם, יש אומרים שטוב לנשים שלא לשתות מן היין של ההבדלה. ויש קצת מקור למנהג זה, שכן כתב השל"ה ועוד פוסקים, ומכל מקום אין זה מנהג ממש, ואדרבה, בספר מאורי אור כתב שהוא מנהג שאין לו כל כך טעם. ואיך שיהיה, לכל הדעות, אשה שעושה הבדלה בעצמה, צריכה לשתות מהיין כפי שהאיש חייב לשתות, ואין לה לחוש לשום חשש בזה. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"ב (עמוד תח).

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה