הלכה ליום חמישי ז' תמוז תשפ"ה 3 ביולי 2025

הדלקת נרות על ידי האיש

שאלה: האם הבעל יכול להדליק נרות שבת במקום אשתו?

תשובה: מצוות הדלקת נרות שבת, היא תקנת חכמים, ותכליתה, שיהיה אור בבית לכבוד שבת.

על מי מוטלת המצוה?
והנה לכאורה מצוה זו היתה צריכה להיות מוטלת על בעל הבית, לא פחות ממה שהיא מוטלת על האשה.

אולם כתבו הבית חדש והמגן אברהם, שהבעל אינו יכול לומר שהוא רוצה להדליק נרות בעצמו, מפני שמצוה זו מוטלת על הנשים יותר.

והטעם שמצוה זו מוטלת על האשה באופן מיוחד, הוא מפני שהאשה מצויה בבית יותר מהבעל בדרך כלל, והיא יותר אחראית על עניני הבית, ועוד שיש בזה תיקון מיוחד לאשה, הן על פי הפשט והן על פי הסוד, ולכן האשה קודמת בהדלקת הנרות.

וכמובן שאם האשה אינה נמצאת בביתה, כמו למשל יולדת בבית החולים, על בעלה מוטל להדליק נרות בביתם.

מי שהקדים והדליק
הגאון היעב"ץ כתב בסידורו, שאם הבעל הקדים את האשה והדליק נרות שבת, הרי שהוא חייב לשלם לאשתו סכום כסף של עשרה זהובים, כדין מי שגרם לחברו להפסיד מצוה. אולם מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה דחה את דבריו, וכתב, שלמרות שבודאי שהאשה קודמת לאיש במצוה זו, בכל זאת, מאחר והבעל הדליק, והנר והשמן שלו, והוא לא גזל אותם, לכן, למרות שיש לאשה דין קדימה לפניו במצוה זו, בכל זאת, אין זה נחשב שחטף מאשתו את המצוה לגמרי. ולכן, למרות שעשה שלא כהוגן, אי אפשר לחייבו אותו בעשרה זהובים.

הכנת הנרות
שנינו במשנה במסכת שבת, על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות, בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר. וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (בתוספותיו), שלכאורה יש לדקדק, מדוע לא נאמר "ובנר", ולמה הזכירו "ובהדלקת הנר"? והרי לא אמרו "ובהפרשת חלה", אלא "בחלה" בלבד.

והסביר את הדברים, כי התנא בא לרמוז לנו, שעל האשה מוטלת "הדלקת" הנר, אבל על הבעל מוטל לסדר ולתקן את הפתילות של שבת, שיהיו מוכנים לקראת ההדלקה של אשתו. ולכן שנינו "בהדלקת", כי ההדלקה מוטלת על האשה, אבל ההכנה מוטלת על האיש. והדברים מבוארים בתיקוני הזוהר, שיש חשיבות שהבעל יכין את הנרות היטב עבור אשתו. וכן כתב רבינו האר"י (בשער הכוונות דף סא ע"ד), "ותזהר בתיקון נרות השבת, אבל ההדלקה היא מצוה על בעלת הבית כנודע". (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קסג והלאה).

צדקה לפני ההדלקה
טוב לאשה לתת לפני הדלקת נרות שבת, שלושה מטבעות לצדקה, ולאחר ההדלקה להתפלל לה' שיהיו לה בנים מאירים בתורה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה