הלכה ליום חמישי כ"ו ניסן תשפ"ה 24 באפריל 2025

ללמוד או להתפלל

שאלה: יש לי זמן קבוע בכל יום, לומר תהלים חצי שעה, ואחר כך מתוך ספר "ליקוטי תפילות", ואחר כך עוד כמה תפילות, וכן אני לומד ספר דברים, ולכן לא נותר לי זמן ללמוד עוד תורה, כיצד עלי לנהוג?

תשובה: במשנה במסכת מנחות (פרק י"ג משנה י"א) שנינו: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים".

כלומר, כל אדם חייב להתפלל בכל יום את מה שחובה להתפלל. אנשים חייבים בשלוש תפילות, ונשים לכל הפחות בתפילה אחת.

ומכל מקום יש עוד הרבה נוסחי תפילות, שיסודתן בהררי קודש, וכן יש סדרי לימוד, שתיקנו רבותינו בכל הדורות ללמוד בכל יום. ובתחנונים כאלה לא ראוי להאריך ולומר הרבה מהם, אלא העיקר היא כוונת הלב, לומר מעט תחנונים, ובכוונה שלימה.

טוב מעט בכוונה
וכתב מרן השלחן ערוך (סימן א): "טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות שלא בכוונה", כלומר, בנוסחי תפילות ותחנונים שאינם מעיקר חיוב התפילה, מוטב לו לאדם שיאמר מעט תפילות, ויכוין את לבו לשמים כראוי, ולא יאריך סתם בתפילות רבות, שאין בזה תועלת.

ובגמרא במסכת ברכות (דף סא.), אמר רב הונא אמר רב, בשמו של רבי מאיר: "לעולם יהיו דבריו של אדם מועטים לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר, אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים, כי האלקים בשמים ואתה על הארץ, על כן יהיו דבריך מעטים". כלומר, הקדוש ברוך הוא, הוא מלך מלכי המלכים, ואין זה נכון שאדם ירבה מאד מאד בתפילות, כשהוא לא מכוין כראוי, שאז אדרבה, התפילה אינה טובה עבורו.

וכל זה כמובן לגבי תפילות שאינן חובה, אבל דברים שהם חובה, אינם בכלל זה.

אדם המסוגל ללמוד
וכתב הגאון המשנה ברורה, שכל מה שהוזכר בפוסקים, להאריך בתחנונים ובתפילות, זהו דוקא לגבי אדם "שאין לו לב להבין וללמוד", כלומר, הוא כלל אינו מסוגל ללמוד, ולכן, לכל הפחות יעסוק בתפילות. אבל אדם שמסוגל ללמוד תורה, טוב יותר שילמד ממה שירבה בתפילות ותחנונים שאינם חיוב עליו.

ומרן החיד"א בספר ברכי יוסף (ס"א סק"ט) כתב, שבכל דור ודור תיקנו הרבנים סדרי תפילות ולימודים שונים, וכוונתם היתה לזכות את הרבים, שבלאו הכי היו מתבטלים מלימוד תורה. ועל ידי הלימודים הללו, לכל הפחות היו מתעוררים ועוסקים קצת בתורה. אבל מי שיש לו יד ושם טוב, והוא מסוגל ללמוד ולעמוד על עיקרי התורה, לא נאמרו כל הלימודים והתפילות הללו עבורו.

וציין עוד, שרבינו האר"י כמעט ולא תיקן תפילות כאלה לאומרם, אף על פי שהיה ראש המקובלים. והגאון רבי יום טוב ליפמן הלר, בספרו דברי חמודות, גם כן כתב, שמי שיכול ללמוד, עדיף שילמד תורה ממה שיאריך בתחנונים. וכן כתב האליה רבה בשם פסקי תוספות.

אמנם ראוי לכל אדם, וגם הנשים בכלל זה, ללמוד מידי פעם בפעם, ספרי מוסר, כמו ספר מסילת ישרים, וספר ארחות צדיקים, ושאר ספרי המוסר, ואפילו תלמיד חכם צריך שיעסוק במוסר, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו.

ולכן למסקנה, אין זה נכון שאדם, יעסוק כמה שעות בכל יום רק בתפילות ולימוד מקרא, אלא צריך לעסוק בלימוד העיקרי, שהוא לימוד תלמוד והלכה למעשה, והוא הדין לגבי נשים בעלות שכל, ולכל דבר יש את הזמן ואת המקום שלו. וכן יש לעסוק מידי פעם בפעם בספרי מוסר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה