הלכה ליום שלישי כ"ח טבת תשפ"ה 28 בינואר 2025

"ליתן לו שלום"

שאלה: בבית הכנסת שלנו, נוהגים כמה מהמתפללים, שבשבת בבוקר, כשהם מגיעים לתפילה, הם ניגשים לחבריהם, לוחצים את ידיהם ומברכים זה את זה בברכת "שבת שלום", האם יש בזה בעיה?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף יד.), אמר רב: "כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל, כאילו עשאו במה". כלומר, מי שאומר "שלום" לחבירו בבוקר לפני התפילה, הרי זה כאילו הוא עושה מחבירו במה להקריב עליה קרבן, שמקדים את כבוד חבירו לכבודו של ה' יתברך בתפילה. ובגמרא מבוארים עוד פרטים בדין זה, ובכללם, שהאיסור בזה שייך בעיקר כאשר אדם "משכים לפתחו של חבירו", כלומר, שהוא הולך לבית חבירו כדי לברכו בברכת "שלום", ולא בפגישה אקראית.

ולמעשה, פסק מרן השלחן ערוך (סימן פט סעיף ב), שאסור לאדם "להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום", כלומר, אסור ללכת במיוחד לביתו של חבירו כדי לומר לו שלום בבוקר לפני התפילה. וזאת גם משום ששמו של הקדוש ברוך הוא "שלום", ואין לכבד בשם זה שום אדם לפני התפילה.

ואם הלך לבית חבירו בבוקר, לאיזה צורך (למשל, לראות ענין עסקי), רשאי לומר לו "בוקר טוב", אבל ללכת במיוחד לביתו של חבירו כדי לברך אותו, אפילו בברכת בוקר טוב, אסור. ובפגישה אקראית לגמרי, כגון תוך כדי הליכה ברחוב, מותר לומר לו "בוקר טוב", ומצד הדין יש להקל אף באמירת "שלום".

ולגבי השאלה שלפנינו, שאדם מגיע לבית הכנסת, ופונה לחבריו כדי לומר להם "שלום" או "שבת שלום", כתב הגאון הפרי מגדים, וכן פסק המשנה ברורה, שההליכה למקומו של חבירו, נחשבת כמו "שמשכים לפתחו", ולכן כשעושה כן, ומברך את חבירו בברכת "שבת שלום", הדבר אסור בהחלט. וכן פסק בספר כף החיים, וכן כתב מורינו הגאון הראשון לציון רבי דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה.

לכן לסיכום: אין ללכת במיוחד בבוקר לפני התפילה, כדי לומר למישהו "שלום" או "שבת שלום", וכמו כן אין לפנות בבית הכנסת באופן מיוחד לאחד המתפללים כדי לברכו בברכת שלום. אבל לאחר התפילה מנהג ישראל שמברכים זה את זה, בברכת שבת שלום, ותבוא עליהם הברכה והשלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי ברכת השלום בבוקר, בבית הכנסת לפני תפילת שחרית, זה תקף גם לאמצע השבוע? כ"ט טבת תשפ"ה / 29 בינואר 2025

כן, אין בזה הבדל בין שבת לשאר הימים (לפני התפילה).

בדמשק היינו אומרים צפרה טבה, ובשבת  שבתה טבה כ"ט טבת תשפ"ה / 29 בינואר 2025

זהו מנהג תלמידי חכמים. אבל גם בזה אין להקל אם הולך במיוחד למקומו של חבירו, כמו שביארנו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה