הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תשפ"ד 28 ביולי 2024

ברוקולי חי

שאלה: אנו נוהגים לעשות סלט, שהמרכיב העיקרי בתוכו הוא "ברוקולי" שאינו מבושל, מה מברכים על הסלט?

תשובה: מאחר והברוקולי הוא עיקר הסלט, ממילא עלינו לדון מהי ברכת הברוקולי, שזו היא הברכה הראוייה לכל הסלט.

והנה, הברוקולי הוא ירק, כמו כרובים ומלפפונים, ולכן הברכה הראויה עליו היא "בורא פרי האדמה". כמו שלמדנו במשנה במסכת ברכות (דף לה.).

אולם בשאלה שלפנינו יש לדון, כי באמת שרוב בני האדם אוכלים את הברוקולי כשהוא מבושל, והוא נחשב למשובח יותר בדרך כלל כשהוא מבושל, מאשר כשהוא חי (לא מבושל).

ובגמרא במסכת ברכות (דף לח:), אמר רב נחמן בר יצחק, כל דבר שהברכה הראשונה עליו היא "בורא פרי האדמה", אם בישלו אותו, מברכים עליו "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא הביאו לדוגמא את הירק "כרתי", שהוא משובח יותר כשהוא חי מאשר כשהוא מבושל, ולכן אם בישלו אותו, נחשב הדבר שהוא "השתנה לגריעותא", כלומר, הוא השתנה לרעה, ולכן הברכה עליו היא "שהכל נהיה בדברו", שהיא ברכה כוללת על כל מיני המאכלים, ולא "בורא פרי האדמה" שהיא ברכה מיוחדת לירקות כשטעמם טוב.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רה). שעל הכרתי, מברכים "בורא פרי האדמה" כשהוא חי, ו"שהכל נהיה בדברו" כשהוא מבושל.

וכן הדין להיפך, ירקות שהם טובים יותר כשהם מבושלים, הרי שכאשר הם מבושלים, מברכים עליהם "בורא פרי האדמה", וכאשר הם חיים, מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו". ולכן על קישואים מבושלים, מברכים "בורא פרי האדמה", אבל על קישואים חיים, מברכים "שהכל נהיה בדברו".

ופירות וירקות שטובים מאד, הן כשהם חיים והן כשהם מבושלים, לעולם מברכים עליהם את הברכה הראוייה להם, "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה".

ומבואר בדברי רבותינו האחרונים, (הביאם בשו"ת אוצרות יוסף ח"י סימן ז), שהאופן לדעת אם הירק משובח יותר חי מאשר מבושל, הוא פשוט באמצעות בדיקה, מה נוהגים רוב בני האדם באותו מקום.

ולכן, לגבי ירק ה"ברוקולי", מאחר ודרך רוב בני האדם בכל המקומות שאנו מכירים, לאכול אותו כשהוא מבושל יותר מאשר כשהוא חי, לכן כשהוא חי, יש לברך עליו "שהכל נהיה בדברו". ולכן ברכת סלט עם ברוקולי חי, היא "שהכל נהיה בדברו".

יש להבהיר, שהברוקולי נחשב לנגוע בתולעים, ולכן יש לרכוש רק מתוצרת מיוחדת עם פיקוח על גידול ללא חרקים, וכן יש לשטוף את הירק כפי ההוראות שעל גבי האריזה. (יש גידול למשל של "גוש קטיף", או קפוא עם כשרות מיוחדת ללא חרקים).

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלה להבנה וללמוד

א - יש רגילות גדולה מאוד לאכול את הברוקולי חי בסלט. ולא ניראה כמו שכתבתם שהרגילות לאכולו מבושל

ב- הכלל שכתבתם צריך הבנה כי לפי זה יש לברך על תירס שהכל, ועל פירה תפו״א יש לברך שהכל וכן הלאה כיוון שהרגילות לאוכלם מבושלים? כ"ד תמוז תשפ"ד / 30 ביולי 2024

לגבי תירס ותפוח אדמה, מאחר והרגילות היא לאכול אותם מבושלים, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה כשהם מבושלים.

לגבי ברוקולי, זה נכון שזה דבר נפוץ לאכול אותו חי, אבל עדיין רוב בני האדם מעדיפים לאכול אותו מבושל, וזה היעוד העיקרי שלו, לכן כשהוא חי, ברכתו שהכל נהיה בדברו.

לעניין ברוקולי היום נפוץ מאוד בהרבה בתים מסעדות וכד", לעשות סלט עם ברוקולי חי זה כבר לא בגדר בטלה דעתו, כך שיתכן באמת כשאוכלים אותו בסלט דוקא תהיה ברכתו אדמה כ"ג תמוז תשפ"ד / 29 ביולי 2024

כמו שהבאנו בשם הפוסקים, הדרך לקבוע אם כך או כך הדרך, היא פשוט מה עושים רוב האנשים. למיטב ידיעתי גם במדינות שמקובל לעשות סלט ברוקולי חי, זה עדיין לא הרוב. ולכן, אפילו שזו התנהגות נורמלית, ולא דבר חריג, עדיין ברכת הברוקולי חי תהיה שהכל נהיה בדברו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה