הלכה ליום ראשון ח' תמוז תשפ"ד 14 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מהראנגיז רבקה בת שוקט

הוקדש על ידי

מיכאל בן רבקה

טורטייה

שאלה: מה מברכים על טורטייה?

תשובה: "טורטייה", היא כמו פת לחם דקה מאד, ויש שעושים אותה מקמח חיטה, עם שמן או מיץ פירות, וטעם השמן או המיץ מורגש היטב כשאוכלים אותה, ובמקרה כזה אין לנו ספק, שברכתה הנכונה היא "בורא מיני מזונות", כפי שאנו מברכים על כל העוגות.

אולם רוב סוגי הטורטייה המצויים בזמנינו, עשויים מקמח חיטה, כמעט ללא שמן או טעם מיץ פירות.

והנה לגבי מיני מאפה, שעשויים מבלילה (בצק) רכה, כמו שעושים בזמנינו "בלינצ'ס", או "פנקייק", מבואר בשלחן ערוך (סימן קסח), שברכתם בורא מיני מזונות. מפני שמעולם לא היתה עליהם תורת לחם. ודוגמא לזה מובאת בגמרא במסכת ברכות (לח.): אמר אביי, "טריתא", פטורה מן החלה. ואם היא פטורה מן החלה (ממצוות הפרשת חלה), גם ברכתה תהיה "בורא מיני מזונות", וכמו שפסק מרן השלחן ערוך בזו הלשון: "טריתא, דהיינו שלוקחים קמח ומים ומערבים אותם ושופכים על הכירה, והוא מתפשט ונאפה, אין עליו תורת לחם כלל, ואין מברכים עליו אלא "בורא מיני מזונות" וברכה אחת מעין שלוש". כלומר, ברכה אחרונה "על המחיה". 

אבל הטורטייה שבזמנינו, נעשית מבלילה עבה, כפי שבירר את הענין הזה בספר ילקוט יוסף (סימן קסח סעיף יג), שאמרו לו אנשים שעוסקים בייצור טורטייה, שהיא עשויה מבלילה עבה, כלומר, בצק ממש, ומרדדים אותו דק דק, עד שנעשה "טורטייה". ולפיכך, ברכתה של הטורטייה הזו, היא כברכת כל לחם דק שאנו אוכלים, כמו "לאפה - אשתנור" וכדומה, שברכתו המוציא לחם מן הארץ.

ואף על פי שיש שדנים לומר, שעצם הדבר שהיא דקה מאד, מוציא אותה מתורת לחם, מכל מקום להלכה איו חילוק בעובי הפת, שכל שהיא פת ממש, שנעשתה מבצק עבה ונאפתה, ברכתה המוציא לחם מן הארץ.

וטורטייה שהיא עשויה מקמח תירס, או מקמח עדשים או מקמח חומוס, ברכתה "שהכל נהיה בדברו".

לכן יש לשים לב, כאשר ב"בופה - בר" שיש בקבלת פנים באולמות שמחה, מוגשים שם מיני מאכלים עם "טורטייה", יש ליטול ידיים לפני אכילתם, ולברך "המוציא לחם מן הארץ".

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה