הלכה ליום ראשון ח' תמוז תשפ"ד 14 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מהראנגיז רבקה בת שוקט

הוקדש על ידי

מיכאל בן רבקה

טורטייה

שאלה: מה מברכים על טורטייה?

תשובה: "טורטייה", היא כמו פת לחם דקה מאד, ויש שעושים אותה מקמח חיטה, עם שמן או מיץ פירות, וטעם השמן או המיץ מורגש היטב כשאוכלים אותה, ובמקרה כזה אין לנו ספק, שברכתה הנכונה היא "בורא מיני מזונות", כפי שאנו מברכים על כל העוגות.

אולם רוב סוגי הטורטייה המצויים בזמנינו, עשויים מקמח חיטה, כמעט ללא שמן או טעם מיץ פירות.

והנה לגבי מיני מאפה, שעשויים מבלילה (בצק) רכה, כמו שעושים בזמנינו "בלינצ'ס", או "פנקייק", מבואר בשלחן ערוך (סימן קסח), שברכתם בורא מיני מזונות. מפני שמעולם לא היתה עליהם תורת לחם. ודוגמא לזה מובאת בגמרא במסכת ברכות (לח.): אמר אביי, "טריתא", פטורה מן החלה. ואם היא פטורה מן החלה (ממצוות הפרשת חלה), גם ברכתה תהיה "בורא מיני מזונות", וכמו שפסק מרן השלחן ערוך בזו הלשון: "טריתא, דהיינו שלוקחים קמח ומים ומערבים אותם ושופכים על הכירה, והוא מתפשט ונאפה, אין עליו תורת לחם כלל, ואין מברכים עליו אלא "בורא מיני מזונות" וברכה אחת מעין שלוש". כלומר, ברכה אחרונה "על המחיה". 

אבל הטורטייה שבזמנינו, נעשית מבלילה עבה, כפי שבירר את הענין הזה בספר ילקוט יוסף (סימן קסח סעיף יג), שאמרו לו אנשים שעוסקים בייצור טורטייה, שהיא עשויה מבלילה עבה, כלומר, בצק ממש, ומרדדים אותו דק דק, עד שנעשה "טורטייה". ולפיכך, ברכתה של הטורטייה הזו, היא כברכת כל לחם דק שאנו אוכלים, כמו "לאפה - אשתנור" וכדומה, שברכתו המוציא לחם מן הארץ.

ואף על פי שיש שדנים לומר, שעצם הדבר שהיא דקה מאד, מוציא אותה מתורת לחם, מכל מקום להלכה איו חילוק בעובי הפת, שכל שהיא פת ממש, שנעשתה מבצק עבה ונאפתה, ברכתה המוציא לחם מן הארץ.

וטורטייה שהיא עשויה מקמח תירס, או מקמח עדשים או מקמח חומוס, ברכתה "שהכל נהיה בדברו".

לכן יש לשים לב, כאשר ב"בופה - בר" שיש בקבלת פנים באולמות שמחה, מוגשים שם מיני מאכלים עם "טורטייה", יש ליטול ידיים לפני אכילתם, ולברך "המוציא לחם מן הארץ".

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה