הלכה ליום שישי י"ח ניסן תשפ"ד 26 באפריל 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אופיר בן יעל ז״ל, איתמר דודי בן חווה ז״ל ומירה בת חווה ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אופיר

שבת חול המועד פסח

מאמרו של הרה"ג רבי יגאל קריספל שליט"א, עבור "הלכה יומית"

בגמרא, במסכת מגילה (דף לא.): אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, שַׁבָּת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחולּוֹ שֶׁל מוֹעֵד פֶּסַח, אַפְטוֹרֵי (כלומר, הפטרה שקוראים בנביא, קוראים), "הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת", וּבַסּוּכּוֹת, "בְּיוֹם בֹּא גוֹג".

רבינו רש"י מסביר, מדוע בשבת של חול המועד פסח אנו קוראים על חזון העצמות היבשות, אותם החיה הנביא יחזקאל? מפני שאותם העצמות היו שייכות לבני ישראל שיצאו ממצרים לפני הקץ, עוד לפני יציאת מצרים האמיתית. מה פירוש הדברים?

המקור לדברי רש"י, הוא בדברי הגמרא במסכת סנהדרין (צב:), שם הוזכר ענין העצמות היבשות שקמו לתחיה בימי יחזקאל, ונחלקו רבותינו מה בדיוק היה שם, וכך אמרו רבותינו:

עָמַד רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא עַל רַגְלָיו וְאָמַר: "אֲנִי מִבְּנֵי בְנֵיהֶם (של אותם מתים שחיו בימי יחזקאל), וְהַלָּלוּ תְּפִילִּין שֶׁהִנִּיחַ לִי אֲבִי אַבָּא מֵהֶם". כלומר, רבי יהודה מספר, שהוא צאצא של אותם מתים שהחיה יחזקאל, ואף הציג את התפילין שירש מהם.

ומוסיפים רבותינו לשאול: וּמַאן נִינְהוּ מֵתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל? כלומר, מי הם אותם מתים שהחיה יחזקאל?

"אָמַר רַב: אֵלּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁמָּנוּ לַקֵּץ וְטָעוּ, וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ. ועליהם נאמר: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים".

כלומר, העצמות היבשות, היו עצמות אנשים משבט אפרים, שטעו ויצאו ממצרים מוקדם מדאי, ולכן נהרגו על ידי אנשי גת. לכן מתאים לקרוא עליהם בחג הפסח, שהוא זמן יציאת מצרים לכל ישראל.

רמז למעשה שהיה עם בני אפרים, מצאנו בתהלים (פרק עח), בפרק המתאר את יציאת מצרים, ושם נאמר:

"בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב, לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹקִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת".

בני אפרים, הפנו עורף למצוות ה' יתברך, כמו שנאמר "ובתורתו מאנו ללכת", ובכל זאת, הם זכו לנס גדול, לתחיית המתים ממש!

רבינו הטור, (אורח חיים סימן תצ) מביא את דברי רב האי גאון, שמסביר את טעם קריאת חזון העצמות היבשות בחול המועד פסח, שהסיבה לכך היא, מפני שתחיית המתים עתידה להיות בחג הפסח, ומלחמת גוג ומגוג עתידה להיות בחודש תשרי, וזו הסיבה שבחול המועד סוכות קוראים בפרשת גוג ומגוג, ובחול המועד פסח בחזון העצמות היבשות.

נוכל להוסיף, שיש כאן רמז עבורינו, הרי בחג הראשון של פסח, אנו מתחילים לומר בתפילה "מוריד הטל", וכך גם על אותן העצמות היבשות, הרעיף ה' יתברך טל של תחיית המתים. ואף אנו, כולנו, לאחר שחוינו את ליל הסדר, ליל שימורים, ההשפעה הרוחנית, שהיא מעין ירידת טל, מפיחה בנו, בעצמותינו היבשות, רוח של תחיה, כמו שנאמר "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל", וכשם שרביבי הטל, יורדים מלמעלה למטה, ועולים מלמטה למעלה, כך בחג הפסח, ישנה התעוררות מלמטה, והתעוררות מלמעלה, להחיות את נפשותינו. אולם לשם כך, עלינו להתעורר גם בעצמינו, להיות ראויים לאותה תחיה, ולאחריה גם תחיית המתים ממש.

נתבונן: כאשר רבי יהודה בן בתירה מבקש להוכיח את מציאותם של אנשי העצמות היבשות, הוא עומד על רגליו ואומר, אני מצאציהם, ואלו התפילין שירשתי מהם!

מה הענין המיוחד בתפילין הללו? יתכן לומר, שהרי בני אפרים חטאו, ולא שמעו בקול ה', אולם כאשר מציג רבי יהודה את התפילין שלהם, זהו סימן ברור, שהיתה בידיהם של בני אפרים זכות זו של מצות התפילין, שבזכותה זכו אמנם שעצמותיהם ירקמו עור וגידים והם ישובו לתחיה. שהרי אמרו חז"ל, שכל מי שאינו מניח תפילין, נקרא "פושע ישראל בגופו", וממילא בני אפרים, שקיימו את מצות התפילין, קיימו את מצוות ה' בגופם, והיו ראויים לחיות שוב בדרך נס.

שבת שלום ומבורך ומועדים לשמחה!

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה