הלכה ליום חמישי י"ח כסלו תשפ"ה 19 בדצמבר 2024

חיילים בנר חנוכה

שאלה: חיילים הנמצאים בערי האויב, לדוגמא בעיר עזה, האם עליהם להדליק נרות חנוכה?

תשובה: כמו שביארנו, למנהג הספרדים ובני עדות המזרח, לאחר שבעל הבית מדליק נרות חנוכה בביתו, יוצאים כל בני הבית בהדלקתו, ואפילו בניו, שהם לומדים בישיבות וכדומה, ואינם נמצאים בבית, הרי הם יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות של אביהם (או של אמם), ואינם צריכים להדליק נרות במקום מושבם.

חיילים בצבא
כיוצא בזה, חיילים ספרדים המשרתים בצבא, יכולים לסמוך על הדלקת נר חנוכה של אביהם בביתם, ואינם צריכים להדליק נרות כלל. וחיילים אשכנזים, אם יש להם חדרים בפני עצמם בצבא, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם. וכדין אורח.

חיילים המשרתים בבסיסים מרוחקים, או בערי האויב
כל מה שכתבנו, נכון דוקא כאשר מדובר בחיילים המתגוררים בבסיסים במקומות ישוב, כמו אותם חיילים שמשרתים באזורי ירושלים ותל אביב ובאר שבע וכדומה, אולם חיילים המשרתים במקומות מרוחקים, ובפרט אותם שנמצאים בערי האויב, בהם הדין שונה, וכפי שנבאר:

כפר של גויים
כתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז סעיף ג), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה, כי מצוה לראות נרות חנוכה.

ולדוגמא, אדם שנמצא במדינה רחוקה, שאין שם יהודים בכלל, אף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה במקום בו הוא נמצא. וזו ממש תקנה מיוחדת לאדם כזה, שיפרסם נס חנוכה במקום שאין מי שיפרסם אותו.

לפיכך, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, הדין הוא שעליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.

האם יברכו?
כתב הגאון המשנה ברורה, שאין לברך על ההדלקה הזו לפי דעת מרן השלחן ערוך, וביאר את דבריו, שבאמת דין זה שכתב מרן שיש לברך במקום שאין שם יהודים, סותר לגמרי לפסק מרן בעצמו, שאין לברך כאשר מדליקים עליו בביתו.

אולם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן כז סמ"ט), פסק כדעת מרן שידליק בברכה. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שחיילים ספרדים המשרתים במקומות שאין שם יהודים, עליהם להדליק נרות בברכה, והסביר שאין זה סותר את פסק מרן שאדם שמדליקים בביתו אינו צריך להדליק, כיון שכאן מדובר במקרה שאין שם בכלל נרות חנוכה, ובאופן כזה חל חיוב מחודש של הדלקת נרות. לכן יש להדליק בברכה.

חיילים שמשרתים במקום פתוח
נחלקו האחרונים, לגבי חיילים הנמצאים בשטח פתוח בלילות חנוכה, (כמו אותם שישנים בשוחות, ואין להם לא אהל ולא בית), האם עליהם להדליק נרות חנוכה, או לא. שמצד אחד, כמו שכתבנו, יש עליהם חיוב להדליק, כיון שאין שם יהודים בכלל, ולא רואים שם נרות חנוכה, אך מצד שני, עיקר חיוב ההדלקה הוא דוקא "נר איש וביתו", אבל אדם שאין לו בית, אין הדבר ברור שהוא חייב בהדלקת נרות.

והגאון רבי שלום משאש זצ"ל (בשו"ת שמש ומגן ח"ג סי' נו) כתב, שגם מי שאין לו בית יכול להדליק בברכה. אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל חשש בזה למחלוקת הפוסקים, ולכן פסק כי הנכון הוא במצב כזה, שידליקו נרות חנוכה כפי שיתאפשר להם (בתוך עששית, בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), אך לא יברכו על ההדלקה בשם ומלכות. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).

כשיש שם נר חנוכה
כל האמור הוא דוקא בחיילים, שנמצאים באזור שאין שם בכלל נרות חנוכה. אבל נראה, (אף שמרן זצ"ל והפוסקים לא כתבו בענין זה), שאם יש שם חיילים אשכנזים שמדליקים בלאו הכי נרות (כפי מנהגם), או שיש שם חייל שאין לו בית ולא מדליקים עליו בביתו והוא מדליק נרות מצד הדין, הרי שאז אין דין המקום ככפר שאין שם נרות חנוכה, וחיילים ספרדים לא ידליקו שם נרות חנוכה. ורק אם נמצאים באזור שאין שם מי שמדליק בכלל, ולכן לא רואים שם נרות חנוכה, ידליק לכל הפחות חייל אחד את הנרות בברכה, וככל האמור.

לסיכום: חיילים שמישהו מדליק נרות חנוכה בביתם, אינם צריכים להדליק נרות. אולם חייל שמשרת במקום שאין שם יהודים ואין שם נרות חנוכה בכלל, צריך להדליק נרות, ואם יש לו מקום מקורה לישון בו, ידליק שם, ואם הוא ישן בשטח פתוח, אם יוכל, ידליק בלי ברכה.

ויהי רצון שה' יתברך יצליח דרכם של חיילינו, שיפלו כל אויבינו לפניהם, וישובו החיילים לבתיהם לחיים טובים ולשלום, ושמחת עולם על ראשם.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני חייב לציין שממש יש בזה סכנה שצלפים כוונו על חיילים כשהדליקו סיגריות בלילה בקווי החזית במלחמה, העמידו את חייהם בסכנה, ויש בזה סכנת חיים בהדלקת נרות חנוכה. כ"ד כסלו תשפ"ה / 25 בדצמבר 2024

ברור שכאשר יש חשש שיתגלו וכדומה, זה אסור לגמרי. כוונתינו פשוטה במקום שאין שום חשש, או שמדליק בתוך בית שנמצא בו.

אולי כדאי להאיר לקוראים שבמקום פיקוח נפש החיילים לא ידליקו אף שזה מובן כ"א כסלו תשפ"ד / 4 בדצמבר 2023

תבורך מפי עליון, חזק וברוך.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה