הלכה ליום חמישי ב' סיון תשפ"ה 29 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מור אבי

אליהו איפרגן בן רבקה ז"ל

שהיום הוא יום פטירתו של מור אבי עליו השלום. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

שמחת יום טוב

שאלה: האם יש חובה לאכול בשר בקר בחגים, פסח, שבועות וסוכות?

תשובה: בגמרא במסכת חגיגה (דף ח:), אמרו רבותינו, "אין שמחה אלא בבשר בהמה". כלומר, מתנאי מצוות השמחה ברגלים (בחגים), שיאכל אדם בשר בהמה, שהוא מאפשר לאדם להיות שמח בחג. ומצוה זו שייכת כמובן בכל החגים, פסח, שבועות וסוכות.

אולם נחלקו רבותינו הראשונים, הרמב"ם (פ"ו מהל' יום טוב) והתוספות (מו"ק יד:), האם דין זה שייך גם בזמנינו. שיש אומרים שבזמן שאין בית המקדש קיים, והבשר שאנו אוכלים, אינו בשר של קרבן השלמים שהיו אוכלים ישראל בימים ההם, אין בכלל מצוה מיוחדת באכילת בשר בהמה. וזו דעת התוספות. וכן פסק המגן אברהם ( סימן תרצו). אבל הרמב"ם סובר, שגם בזמן הזה, חובה לאכול בשר בהמה, כלומר בשר בקר, ביום טוב. והסביר הגאון המהרש"ל בספרו ים של שלמה (פ"ב דביצה), שאף על פי שבזמן בית המקדש היתה מתקיימת המצוה בשלימותה בבשר השלמים, מכל מקום עדיין נותר ענין השמחה שהוא תלוי גם באכילת בשר בהמה.

ובכל זאת כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה יום טוב עמוד שיט), שאף על פי שעיקר המצוה היא בבשר בהמה, מכל מקום, מי שאינו יכול לאכול בשר, מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים את מצוות השמחה גם בבשר עוף.

והוסיף מרן זצ"ל מדברי הרמב"ם, שמכל מקום יזהר כל אדם, שלא ימשך יותר מדאי אחרי אכילת בשר ושתיית יין בחג, שעל ידי מגיע לידי הוללות, ואין זו שמחה של מצוה שנצטוינו עליה בתורה, כי לא נצטוינו אלא על השמחה שיש בה עבודת היוצר יתברך שמו.

בחג השבועות, רבים נוהגים לאכול מאכלי חלב. ולכן, הרוצים לנהוג כן, ישימו לב, שבחלק מסעודות החג יאכלו מאכלי בשר, ובזמן אחר יאכלו מאכלי חלב. לדוגמא, בבוקר לאחר התפילה יאכלו מאכלי חלב, ואילו בערב, יאכלו מאכלי בשר.

ומצוה לשמח את הנשים, בבגדים ובתכשיטים נאים, ואת הילדים מצוה לשמח בממתקים ובשתיה שהם אוהבים.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה