שאלה: אם ביום פורים, אני אתן לאדם שהוא דחוק מאד מבחינה כספית, והוא אביון, משלוח מנות. האם אצא בזה ידי חובת שתי המצוות, גם משלוח מנות וגם מתנות לאביונים?
תשובה: ראשית כל, עלינו להבהיר שיש חובה לתת מתנות לשני אביונים, וממילא, בשאלה שלפנינו, יהיה בודאי חיוב לתת עוד מתנה לאביון אחר.
וכעת נבוא לדון בשאלה, אם כשנותנים משלוח מנות לאדם אביון, יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות, וגם ידי חובת מתנה לאביון אחד.
בגמרא במסכת מגילה (ז.) מובא, שרבי יהודה נשיאה (בנו של רבן גמליאל ונכדו של רבי יהודה הנשיא), שלח בשר ויין לרבי אושעיא. שלח אליו רבי אושעיא: "קיימת בנו רבינו, "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". כלומר, מאחר והיה רבי אושעיא עני, אמר לרבי יהודה, שבכך שהוא שלח אליו משלוח מנות, הוא קיים גם כן מצוות מתנות לאביונים.
אולם רבותינו הפוסקים דנו בענין זה, והגאון "טורי אבן" כתב, שאין כוונת הגמרא, שקיימת גם מצות משלוח מנות וגם מצות מתנות לאביונים, אלא, או מצוה זו, או מצוה זו. כי אי אפשר לקיים במשלוח אחד את שתי המצוות.
ויש מרבותינו האחרונים שכתבו, שיש איסור לשלוח משלוח אחד, בכוונה לצאת ידי חובת שתי המצוות, מפני שיש כלל בידינו, ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות", שנראה הדבר כזלזול במצוות, וכאן שמתקיימות שתי מצוות בבת אחת, יש בזה איסור משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות". וכן כתב בשו"ת "כתב סופר" (סימן קלט).
ויש שכתבו מטעמים אחרים, שאין לקיים את שתי המצוות יחד, מפני שיש חובה מיוחדת, לקיים גם משלוח מנות, וגם מתנות לאביונים, כל אחת בנפרד.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, דן בכמה מקומות בספריו, בענין "אין עושין מצוות חבילות חבילות", וכתב שלדעתו, כאשר שתי מצוות מתקיימות במעשה אחד, אין איסור של "אין עושין מצוות חבילות חבילות", והביא ראיה לזה מדברי המשנה במסכת פסחים (דף לה.), שהכהנים יכולים להכין לעצמם מצה לליל פסח, מקמח של תרומה. ואף על פי שיש מצוה על הכהנים באכילת התרומה, וכמו כן יש עליהם מצוה לאכול מצה בליל פסח כמו כל ישראל, בכל זאת, מפורש במשנה שאין בדבר בעיה הלכתית, ומותר לעשות כן. ומוכח, שכאשר במעשה אחד מתקיימות שתי מצוות, אין בזה איסור, וכל האיסור בזה הוא כאשר מקיימים שתי מצוות נפרדות יחד. לדוגמא, כאשר באים לטהר את המצורע, אין לטהר שני מצורעים יחד, אבל כאשר במעשה אחד, מתקיימות שתי מצוות, אין איסור כלל.
וכיוצא בזה הביא מרן זצ"ל (בחזון עובדיה פורים, עמוד קנט), שהגאון רבי אברהם פלאג'י, כתב בספרו שו"ת ויען אברהם, שחבריו הסתפקו אם אפשר לעשות סעודה אחת לרגל סיום שתי מסכתות, או שיש בדבר איסור משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות". וכתב הגאון, שאיסור זה שייך דוקא כאשר עושים שתי מצוות הניכרות בעיני הכל ונעשות בשתי פעולות, אבל כאשר נעשה מעשה אחד כדי לקיים שתי מצוות, אין בזה איסור כלל.
לכן למעשה, כתב מרן זצ"ל שמעיקר הדין, הנותן משלוח מנות לאביון, יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות, וכן ידי חובת מתנה לאביון, ועליו להשלים עוד מתנה אחת לאביון אחר, ובזה יוצא ידי חובתו. אולם מהיות טוב, כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, נכון יותר להקפיד לתת משלוח מנות לאדם אחר, וכך יוצאים ידי חובה לכל הדעות.