בפרשת השבוע, נקרא את מעמד "הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת", שבירכו וקיללו ישראל לאחר כניסתם לארץ ישראל, ובכלל הברכה, נאמר: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה".
ידוע לכולם, כי לאחר שנפטר אבי המשפחה, לעתים הוא משאיר אחריו "צַוָּאָה". כמה ימים לאחר הפטירה, יושבים כל בני המשפחה יחדיו, וכשהם מתרגשים ומתוחים, הם פותחים את הצוואה. יש שאינם כותבים בצוואה אלא מה יעשו בכספים שהותירו, אך לפעמים, אדם כותב כמה מילים לבניו ובנותיו, מעין "הכוונה" כוללת, שתעמוד לצאצאיו כל הימים. דבר שנכון בעיקר כאשר מסתלקת אישיות רוחנית יקרה.
ה"אב" של כלל ישראל בדורות הקודמים, היה הנביא. תמיד כאשר היו ישראל בצרה, היו פונים אל הנביא. והוא היה פושט את כל ספקותיהם, ומורה להם את הדרך ילכו בה.
בדברי רבותינו (בשלהי מסכת יומא) מבואר, שבסוף ימי בית שני, ביטלו רבותינו את היצר הרע החזק שהיה בזמנם, "יצרא דעבודה זרה", יצר הרע שהיה מסית את האדם לעבוד עבודה זרה. אך כבר נאמר בספר קהלת: "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים", תמיד כח הקדושה עומד באופן יחסי לעומת כח הטומאה בעולם. ולכן, מאחר וביטלו רבותינו את היצר של עבודה זרה, בטלה גם הנבואה מישראל.
והנביא האחרון שעמד לעמינו, הוא הנביא מלאכי, ובסוף נבואתו, השאיר אחריו צוואה לדורות עולם, ובפרט לדורותינו. ומה היו דבריו?
"חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר ה', אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹקִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ"? דעו לכם, עם ישראל, שעוד יבואו ימים, שיתרבו הקולות בישראל, שיאמרו "מה בצע לעבוד את ה'", מה יצא לנו מעבודת ה'? הלא "עַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים", עתה אנו רואים, שהזדים, החוטאים, הם המאושרים! טוב להם בעולם!
נתבונן! הלא העתיד מימי הנביא ועד ימינו, צופן בחובו דברים נוראים, כל הצרות שיתגלגלו על ישראל במשך אלפי שנות היסטוריה עקובה מדם! את הכל הנביא שם בצד, ואינו מתמקד אלא בתופעה זו, שאנשים יאמרו, אין טעם לעבוד את ה', תראו איזה כיף למי שעושה מה שמתחשק לו! כמה טוב לו!
לבעיה זו נותן הנביא מענה, וכך הוא אומר:
"אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ".
"אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו", זו העצה היעוצה! להתאגד יחד, למצוא חברה טובה, קהילה טובה, ולדבר דיבורים טובים של אהבת ה' ויראת שמים, וה' רואה כל מה שנעשה, והדברים נכתבים לפניו לזכרון, עד שיחמול עלינו, ואז יהיה גילוי שכינה בעולם, והכל ידעו, מה ההבדל האמיתי בין צדיק לרשע, ומי הוא המאושר באמת!
אך באמת, לא תמיד נמצאים על ידינו ידידים טובים, אנשים יראי שמים, לפעמים האדם נמצא לבד בעולם, וגם אז עליו לדעת איך לנהוג, גם אז עליו לקבל כוחות כדי לעמוד בכל הקשיים שמזמנים לו החיים.
בענין זה סיפר אחד מגדולי המגידים בזמנינו, הרה"ג רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (מובא בספר "והגדת"), כי אחד העונשים הקשים והמרים שהוא חווה ברוסיה, בסיביר, היה ה"בידוד". פעם הפרידו אותו מכל חבריו, שמו אותו בצינוק, והתישו אותו בחקירות אכזריות. בחקירות כמובן סיפרו לו, שחבריו כבר הסכימו לומר מה שנתבקשו, ואחרים כבר מתו בעינויים, ואחרים עזבו למחנה אחר, בדרך זו ניסו החוקרים הרשעים לחלץ מפיו דבר מה.
באותם רגעים, הוא התבונן בעצמו, וחשב, הלא אני בן ישיבה, תלמיד ישיבת "נובהרדוק", אני לא לבד! אני חלק מתנועה כבירה של אמת יוקדת! גם אם רבותי וחברי מפוזרים בכל העולם, עדיין אני שייך להם ואני חלק מהם!
באופן כזה, הצליח להחזיק מעמד, לא הוציא מילה מיותרת מפיו. ולאחר מכן, כשכבר חזר להפגש עם רעיו וידידיו, סיפרו לו כי גם עליהם עברה חויה דומה, ואף הם התחזקו באותן המחשבות שאיגדו את כולם יחד!
וכך דרש הגאון רבי חיים זייצ'יק זצ"ל, שזהו מה שנאמר, כאשר רצה לשבח בועז את רות, על מסירותה בלכתה עם חמותה לעבוד את ה', אמר: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ", ופירשו חז"ל את הכפילות, "הֻגֵּד הֻגַּד", הֻגַּד לִי בַּבַּיִת וְהֻגַּד לִי בַּשָּׂדֶה! לא רק בהתנהגותה עם המשפחה, עם הקרובים, נהגה רות באצילות וחסידות, אלא אף בהיותה לבדה, גם אז נהגה באותו אופן!
המשיך רבי יעקב גלינסקי ואמר, זהו מה שנאמר בפרשתינו: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה", בין בהיותך בחברה, ובין בהיותך לבדך, ברוך תהיה, כלי מחזיק ברכה בעבודת הבורא!
ובאותו אופן ממשיך הכתוב ואומר "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", ופירשו חז"ל, ברוך אתה בבואך לבתי כנסיות ובתי מדרשות, וברוך אתה בצאתך מבתי כנסיות ובתי מדרשות.
ברוך אתה, כשאתה בחברה טובה, התומכת ומחזקת, והיא הנותנת לך כח גם כאשר אתה יוצא מהם, לדעת שאתה חלק מציבור קדוש!
שבת שלום!
