הלכה ליום שישי ג' אלול תשפ"ד 6 בספטמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אפרים בן בנציון הנולד ממרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנותיו ואלמנתו

פרשת שופטים

נאמר בפרשה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ".

רבותינו עמדו על פסוק זה, שלכאורה היה צריך לומר, "שופטים ושוטרים תתנו לכם", בלשון רבים, שהרי היא מצוה המוטלת על הציבור, ואם כן מדוע נאמרה המצוה הזו בלשון יחיד?

ופירשו רבותינו, כי הכוונה בפסוק זה רומזת על על כל אדם ואדם באופן פרטי, שהוא חייב לבדוק בנימי נפשו, עד היכן שיד שכלו מגעת, לדון את עצמו ואת מעשיו, האם כל מעשה מצוה שהוא עושה הוא נכון על פי ההלכה, על פי מה שנפסק בשלחן ערוך, או שהמצוות שהוא עושה ושאר המעשים, הם רק "בערך", כדרכם של רוב בני אדם, שמקיימים חלק מהמצוות, בדרך של "מצוות אנשים מלומדה", מתוך הרגל בלבד, בלי לחשוב על שורש המצווה ומטרתה ומי צוה עליה, ואיך צוה לקיימה.

ולמשל, במצוות אתרוג. רבים הם האנשים שאין להם מושג בכלל במצוה זו, ומקיימים אותה רק מתוך ידיעה שצריך לקחת אתרוג, ואין הם יודעים אם הוא אתרוג מורכב או בלתי מורכב, או שמא הוא פסול מכיון שיש בו נקב וכדומה, גם אינם יודעים באיזו יד צריך ליטול את הלולב, רק מסתכלים בבית הכנסת על שאר האנשים מסביב, כדי לדעת איך כולם מתנהגים. אדם שהולך בדרך זו, אין לו שופט על עצמו, שיכוין אותו לקיים את המצוות כראוי. וזהו מה שנאמר "שופטים תתן לך". "שופטים", הם החכמים, שמדריכים את האדם כיצד לנהוג.

ומה שנאמר "ושוטרים תתן לך", הוא השוטר שצריך אדם להעמיד לעצמו, שיזהיר את עצמו שלא יעשה מעשים אשר הם נגד רצון ה' יתברך. שלא יפגע בזולת, שלא יקח לעצמו חלילה דבר שאינו שלו, ולא יזיק לשכניו ולבני ביתו. באמת שזהו הדבר הקשה מכולם, שיזהר לא יזיק לבני ביתו, שהרי רבים מאד מן האנשים נזהרים עד מאד שלא לפגוע בשני, וכל אורחותיהם עם הבריות הם בבחינת "נופת צופים", אך כשהם בביתם, מרשים לעצמם להתנהג בצורה חסרת סבלנות ובלתי מתחשבת כלל ועיקר.

אמר הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, (ידידו של מרן רבינו הגדול זצ"ל), אם ידיו של אדם מלוכלכות בשמן, ישטוף ידיו וינגבם במגבת. ואם ינגב את ידיו במגבת, בזמן שהם עוד מלוכלכות בשמן, עובר על לא תעשה שבתורה, שנאמר "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ". אסור לאדם לגרום לרעייתו שתצטרך לעבוד קשה לחינם על נקיון המגבת!

פעמים רבות, אנשים מזיקים לרכוש של האחים בבית, לוקחים מהקטנים מה שרוצים, אף על פי שהקטנים מאד מקפידים על כך. הגדולים חושבים לעתים, שלהם מגיע הכל, וכאילו יש להם בעלות על הקטנים. וכן ההורים צריכים לדעת, כי שייכים עניני בן אדם לחבירו גם עם ילדיהם הקטנים, כי אדם שמכה את בנו שלא כדין, עובר על איסור חמור של הרמת יד על חבירו, אף שהוא בנו. כדי שאדם ישים את לבו לדברים הללו והדומים להם, הוא זקוק לשוטר פנימי, על כל אדם לפתח לעצמו שוטר כזה, כפי שמתנהגים אנשים יראי שמים, וכך לא יבא לידי חטא.

והתורה מזהירה אותנו, שהשופטים והשוטרים, צריכים להיות נקיים מעוון ה"שוחד". ובאותה מידה, כאשר אדם מפעיל את ה"שופט ושוטר" הפרטיים שלו, המצפון שלו, עליו להזהר שלא להיות נגוע בהחלטותיו בנגיעות אישיות, אלא לשקול את הדברים בצורה אוביקטיבית.

בכל שנה אנו קוראים את פרשת שופטים, בשבוע הראשון של חודש אלול. זאת כדי לרמז לנו, כי עלינו להתכונן בחודש הרחמים והסליחות, לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, על ידי חשבון נפש, איך עברה עלינו השנה הנוכחית? ובמה עלינו לתקן את דרכינו ולהשתפר במעשינו לקראת השנה הבאה?

ובזה נזכה בעזרת ה', על ידי התבוננות עצמית, נגיע מוכנים כראוי ליום הדין הבא עלינו לטובה ולברכה.

שבת שלום

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה