הלכה ליום שני י"ח אב תשפ"ב 15 באוגוסט 2022

עלינו לשבח

בנוסח התפילה המתוקן לנו בסידורים, אומרים בסיום כל תפילה, שחרית, מנחה וערבית, "עלינו לשבח לאדון הכל".

ומבואר בתשובות הגאונים (שע"ת סימן מג), שנוסח זה אינו מתקנת חכמינו שתיקנו לנו את כל התפילה, אלא יהושע בן נון תיקן שיאמרו תפילה זו בכל יום, כדי להבדיל בין ישראל לבין משפחות האדמה. וזהו נוסח התפילה שאמרו ישראל כשהקיפו את העיר יריחו עד שנפלו חומותיה.

וכן אומרים נוסח "על כן נקוה לך", שאף הוא נתקן בדור ההוא לאומרו בכל יום.

ויש להזהר מאד כשאומרים "עלינו לשבח", לכוין היטב בתפילה זו, מפני שכוחה רב למשוך אלינו את כל השפע שמושפע על ידי התפילה שהתפללנו, כי יש בעולם מכוחות הטומאה, ולאחר שישראל מתפללים, ויורד שפע גדול לכל אדם, באים אותם כוחות הטומאה, ונטפלים לשפע היורד מן השמים, ולוקחים אותו לעצמם, מפני שלפעמים המתפלל לא ראוי לשפע כזה. אבל על ידי אמירת תפילת "עלינו לשבח", "מצילים" כביכול את השפע, ומושכים אותו אלינו, לקדושה ולעבודת ה'. ונודע לנו מרבינו האר"י, שכאשר אומרים "שהם משתחוים להבל וריק", מכניעים את כוחות הטומאה, וכל כך יקרה תפילת "עלינו לשבח", עד שמצאו רבותינו לנכון לתקנה בתוך נוסח התפילה בימים הנוראים.

ואלו דברי מרן החיד"א בענין זה בספרו מורה באצבע (סי' ב):

"יאמר אחר כל תפלה "עלינו לשבח" כשהוא עומד, ויאמר תיבה בתיבה (מילה במילה). ולא יאמר: "ומתפללים אל אל לא יושיע ואנחנו משתחוים", אלא יפסיק מעט לפני שיאמר "ואנחנו". והוא שבח נורא מאד מלא רזין עילאין. ועיקרו תיקנו יהושע בן נון ושוב תיקן רבן יוחנן בן זכאי, לאומרו אחר התפלה, ורבינו האר"י זצ"ל גילה סודו שהוא להמשיך אורות המקיפים".

וכתבו רבותינו האחרונים, שיש סגולות רבות באמירת עלינו לשבח, שהוא מועיל לכל צרה, ויש שאומרים אותו בשעת יציאת הנשמה.

וכתב הגאון המשנה ברורה (סימן סה), שאדם שנקלע למקום שמתפללים ואומרים שם באותה שעה "עלינו לשבח", צריך לעמוד ולומר עלינו לשבח יחד עם הציבור. (אבל אם עוסק בלימוד תורה, אינו חייב לאומרו עמהם).

שאלות ותשובות על ההלכה

גם הבן איש חי זצק"ל, פוסק לומר עלינו לשבח גם שהוא לא התפלל עימם ( שנה ראשונה- פרשת כי תשא יח) כ"ג אב תשפ"ב / 20 באוגוסט 2022

תודה רבה על הציון, תבורך מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה