הלכה ליום שישי א' אב תשפ"ב 29 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת זקננו

רבי יעקב בן לולו ס"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיו

פרשת מסעי

מאמרו של הרב יעקב ששון הי"ו, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשת השבוע: "וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים".

כזכור, בפרשת פנחס, כבר הוזכרו בנות צלפחד, שאביהן מת במדבר, ולא היו לו בנים, רק בנות, וכאשר צוה ה' על משה לחלק את הארץ, עדיין לא היתה ידועה ההלכה, שכאשר אין לאדם בנים, אז בנותיו יורשות אותו, ולכן באותה שעה, חשבו משה וישראל, שבנות צלפחד אינן זכאות לחלק בארץ ישראל, וכן אינן זכאות לרשת את אביהן, שהיה בעצמו בן בכור, והיה אמור לרשת חלק כפול מאחיו מירושת אביו, חפר.

רבותינו במסכת בבא בתרא (דף קיט:) אמרו, שבנות צלפחד היו חכמות מאד. הן ידעו את הבעיה העומדת לפניהן, אך לא אמרו דבר. כאשר לימד משה רבינו את העם, את פרשת יבום, שכאשר אדם מת בלי בנים, אשתו מתייבמת לאחיו, שמעו שמשה רבינו אומר, שאם האדם מת, אך הניח אחריו בת, אשתו אינה רשאית להתייבם, שהרי הניח אחריו זרע בעולם, ועליה להנשא לאדם אחר, ולא לאחיו של בעלה המנוח.

קמו בנות צלפחד ובאו לפני משה, אמרו לו, משה רבינו! אם אנו נחשבות כזרע לאבינו, אם כן מגיע לנו לקבל את נחלת אבינו! ואם אין אנו נחשבות לזרע, אם כן אמנו צריכה להתייבם!

אז אמר ה' למשה, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן". כלומר, בנות צלפחד ירשו את אביהן, וקיבלו חלק כפול מהחלק של שאר האחים, שהרי אביהן היה בכור. (שם בגמרא מבואר שקיבלו שלושה או ארבעה חלקים יותר משאר האחים).

אך אז הוסיף ה' ואמר, שאף על פי שלכל בני ובנות דור המדבר שנכנסו לארץ, היתה חובה להנשא אך ורק בתוך השבטים, (זו היתה מצוה ששייכת רק לאותו הדור), בכל זאת, את בנות צלפחד הוא הוציא מן החובה הזו, ואמר, "לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים", בנות צלפחד יכולות להנשא למי שהן תרצנה. ובכל זאת, הוסיף ה' יתברך ואמר, "אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים", כלומר, תנשאנה רק לאנשים מן השבט שלהן.

ומסבירים זאת רבותינו, שה' יתברך הרשה לבנות צלפחד להנשא למי שתחפוצנה, אך בתורת "עצה טובה" והמלצה, אמר להן, שעדיף שתנשאנה לאנשים מהשבט שלהן.

בנות צלפחד שהיו חכמניות וצדקניות, רצו לקיים את המלצתו של ה' יתברך, אך לא מצאו להן בחורים להנשא להן. כולן היו "תפוסים", ולכן המתינו והמתינו... כך חלפו השנים, עד שהקטנה שבבנות צלפחד, עברה את גיל ארבעים, ולא נישאה! ורבותינו אומרים, שבזמנם, אשה שלא היתה נשאת עד גיל זה, לא היתה יכולה עוד ללדת, ובכל זאת בנות צלפחד נטלו עליהן סיכון גדול כל כך, והכל מפני אמונתן הצרופה בה' יתברך, שידעו שמפי ה' לא יצא דבר לא טוב, ולכן בטחו בה' בצדקתן, עד שלבסוף נישאו בזו אחר זו, וזכו כולן לבנים מחוץ לגדרי הטבע.

נאמר בספר משלי: "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", כאשר אדם ממתין לזמן הנכון, לעת הנכונה, ואז פיו עונה דברים נכונים וראויים, הדבר גורם לו לטובה ולשמחה. בנות צלפחד לא "קפצו" להתלונן על משה, הן המתינו עד שתגיע השעה הראוייה להגיש את טענותיהן. גם לאחר מכן, כאשר כבר היה להן "היתר" מפורש מפי ה' להנשא למי שתחפוצנה, הן התנהגו בחכמה, כלכלו את צעדיהן בתבונה, ומתוך כך זכו לקיים את רצון ה' בשלימות, נעשו לאות ומופת לכל הנשים הצדקניות שבכל הדורות, וכפי שאמנם זכו שה' יתברך עצמו מעיד עליהן, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת", וגם לבנים זכו, להורות שה' יתברך שמח בהן ובמעשיהן.

אנו למדים מכך, שעל כל אדם, להיות סבלן ורגוע, להתבונן בכל דיבור שיוצא מפיו, בכל מעשה שעושה, ובפרט במעשים שיש להם משמעות רצינית, ובזכות מידה טובה זו, יזכה שיתקיים בו הפסוק, "דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב".

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה