הלכה ליום שישי כ"ג תמוז תשפ"ב 22 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן אברהם ארזי הכהן ונעמי בת עליזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

פרשת מטות

בפרשת השבוע, נקרא אודות המלחמה האחרונה שבה הנהיג משה את ישראל, וצוה עליהם לצאת ולהלחם במדין. והנה, כשחזרו בני ישראל מן המלחמה, הביאו איתם "אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ". כלומר, לקחו איתם שלל רב, ובכלל זאת, נשי מדין, שלא הרגו ולא גירשו אותם בני ישראל, אלא הביאום עם השלל.

והנה אז, יצא משה לקראת בני ישראל, שהרי כולם היו בניו ותלמידיו, ובא לקבל את פניהם, אך לצערו, ראה משה את השלל שהביאו ישראל, וכמו שנאמר: "וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה! הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר, וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'"!

כלומר, משה רבינו קצף וכעס על ישראל, מדוע הביאו את נשי מדין? הלא בלעם הרשע יעץ קודם לכן (בפרשה הקודמת) לבלק, להחטיא את בני ישראל עם בנות מדיין, ובגלל אותו החטא מתו עשרים וארבע אלף מישראל, ואם כן, איך עלה על דעתם של ישראל להביא את בנות מדין אל המחנה, הלא דבר זה יגרום חס ושלום לחטא ולפורענות על ישראל!

לאחר מכן נאמר בפרשה: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", ושם מלמד אלעזר הכהן את ישראל את דיני טבילת והגעלת כלים.

וכך אמרו רבותינו בגמרא במסכת פסחים (סו:): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כׇּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא, חׇכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וּמִנַּיִן לָמַדְנוּ זֹאת? מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּקְצוֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל", ונֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה",  וּמַדּוּעַ אֶלְעָזָר צִוָּה וְלֹא מֹשֶׁה? אֶלָּא שֶׁהַהֲלָכוֹת הַלָּלוּ נֶעֶלְמוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה!

אמנם אין אנו מדברים חס ושלום במדרגות שיש לנו השגה בהם, שהרי משה רבינו היה בחיר ה', ולא קם כמשה, ובכל זאת מגלים רבותינו שנמצאת כאן נקודת ביקורת, או על כל פנים עובדה מציאותית, שמאחר ומשה רבינו כעס, אף על פי שבודאי היתה כוונתו לשם שמים, בכל זאת לפי מדרגתו העצומה, מאחר ויכול היה לומר לבני ישראל שלא טוב עשו, בלי לכעוס עליהם, לכן נעלמה ממנו הלכה.

והנה בהמשך הפרשה, אנו נקרא לגבי בני גד ובני ראובן, שבקשו בצורה יפה ממשה רבינו, שיתן להם את ארץ סיחון, מפני שיש להם מקנה רב, צאן ובקר, והארץ ההיא טובה מאד למרעה, ולכן בקשו שיתאפשר להם שלא לחצות את הירדן, ולהשאר בארץ סיחון. והנה אז, השיב להם משה רבינו בקול רם, ובדברים קשים ביותר: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה? וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'? וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה' אֶל יִשְׂרָאֵל"!

כל כך קשים הדברים שיצאו מפי משה, עד שרבותינו במדרש תמהים, כיצד יכול היה משה להוכיח את בני גד ובני ראובן בצורה קשה כל כך, הרי היה משה העניו מכל אדם, עדין נפש, ואם כן, מנין מצא את התקיפות הזו להוכיח באופן כזה את בני עמו? 

עוד עלינו להתבונן, שאם בתחילה כאשר כעס משה על ישראל שהביאו איתם את בנות מדין, הרי לימדונו רבותינו שבשל כך, נעלמו ממנו כמה הלכות, ואילו כאן, מיד לאחר המעשה עם בני גד ובני ראובן, מלמד משה את ישראל את דיני התנאים ועוד, ולא נעלמה ממנו שום הלכה, מה נשתנו הדברים אלו מאלו?

הסבר הדברים מבואר במדרש. רבותינו אומרים, שמצד טבעו, היה משה רבינו אדם תקיף וקשה, אלא שכל ימיו כבש את יצרו, ותיקן את מדותיו בשלימות, אולם כאשר היה צורך בדבר, היה מאפשר משה למדות הללו למצוא ביטוי, היה נעשה תקיף שבתקיפים, כדי להשיב את צאן מרעיתו לדרך הישר.

לפיכך, כאשר ראה משה את חמדת הממון שהניאה את בני גד ובני ראובן, וידע שהשארותם בארץ סיחון תגרום לפחד ולמורא בלבבות כל ישראל לקראת המלחמות הצפויות להם בארץ ישראל, הבין משה שעליו לגעור בהם בתקיפות, להציל אותם מן המדה הרעה שהחלה להכות שורש בתוכם, "תרבות אנשים חטאים". במקרה זה, הכעס היה מוצדק לחלוטין, לכן לא רק שלא היתה הקפדה על משה בכעסו, אלא להיפך, מיד לאחר מכן זכה להמשיך להנהיג את ישראל וללמדם תורה!

מכאן אנו למדים, את דרכו של מנהיג אמיתי, בדרך כלל, עליו להיות עניו ביותר, אך כאשר יש צורך בדבר, עליו למצוא את כוחות הנפש כדי לגעור בתקיפות, ולהעמיד בני אדם על מקומם!

לכל מידה ולכל תכונה יש את הזמן הראוי לה. המנהיג, הוא לאו דוקא מנהיג כל ישראל, אלא כל אדם, הוא מנהיג בביתו, כל אם, היא מנהיגה בביתה, על מי שמנהיג מוטלת החובה, לחשוב בשכל ישר, וכך להצעיד את הצאן לחוף מבטחים!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

הערב נמשיך בהדלקת נרות חנוכה. וכעת נבאר כיצד יש לנהוג ביום שישי הקרוב, לגבי הדלקת נרות שבת ונרות חנוכה. נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדול......

לקריאת ההלכה

השמן והפתילות הנותרים

שאלה: האם מותר לזרוק את השמן הנותר מהדלקת נרות חנוכה? תשובה: השמן או נרות השעווה, המיועדים להדלקת נרות חנוכה, אין להשתמש בהם בשימוש אחר, כגון לצורך אכילה, או להדלקת נרות שבת. והוא מפני שהשמן הוקצה למצוותו, כלומר, מיוחד הוא אותו השמן למצות הדלקת נרות חנוכה, ולכן אין להשתמש בו שימוש אחר, אלא עושה ל......

לקריאת ההלכה


חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון. הבדלה בבית הכנסת במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת ......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה