הלכה ליום שני י"ג סיון תשפ"א 24 במאי 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

איתן בן מרים הי"ו

שיזכו הוא ורעייתו לשפע ברכה והצלחה
וה' יתברך ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה
ויזכו להגדיל תורה ולהאדירה
עושר וכבוד, בנים ובנות וכל טוב

הוקדש על ידי

בני המשפחה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים.

אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה. וכן כתב הלבוש. וכן כתב החכם הרופא רבי יעקב צהלון, שאין לאכול דגים עם חלב, מפני שגורם חולאים קשים. ומכל מקום רבים מן הפוסקים כתבו להקל לאכול דגים עם חלב. וכן הרמ"א בספרו דרכי משה כתב שלא ראה שנזהרים בזה.

גם יש מן הפוסקים, ומהם מרן החיד"א, שכתבו שגם מרן הבית יוסף לא התכוין לאסור אכילת דגים עם חלב, אלא אכילת דגים עם בשר, ומה שנכתב בבית יוסף דגים בחלב, הוא טעות סופר, (כמו טעות דפוס) ולכן אף על פי שבדרך כלל אנו פוסקים כדברי מרן הבית יוסף, מכל מקום, כאן יש להקל אף לכתחילה.

ועל כן הגאון רבי שלום משאש ז"ל, כתב גם כן להקל בזה מכל וכל, לפי שאין הדבר ברור בכלל שמרן השלחן ערוך אסר אכילת דגים בחלב, ועוד שמנהג כמה מיוצאי ספרד היה להקל באכילת דגים בחלב, וגם הרופאים בזמנינו מסכימים שאין כל חשש של מחלה קשה באכילת דגים בחלב. 

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הביא שמנהג הספרדים היה לאסור אכילת דגים עם חלב מפני חשש סכנה, ושכן כתבו כמה פוסקים בפירוש, שמנהג הספרדים להחמיר בזה, וקשה מאד להאמין שהוא טעות סופר בספר בית יוסף, שאם כן לא היה מתפשט מנהג שכזה לאסור בהסכמת גדולי הדורות, אם כל שורש הדין הוא שיבוש גמור הנובע מטעות סופר. ובודאי אילו היה הדבר טעות, היו גדולי הדור שבזמן מרן והסמוכים לזמן זה מודיעים דעתם שיש טעות בספר בית יוסף. ובפרט שמרן עצמו הגיה ספרו ולא העיר בזה כלום. וכן פסקו לאיסור מכח המנהג כמה גדולים, ומהם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי. ולכן ראוי לנהוג להחמיר לכתחילה שלא לאכול דגים בחלב, אבל אם בדיעבד בושלו דגים עם חלב, יש להקל לאכלם אף לספרדים שנהגו להימנע מכך.

ומכל מקום לעניין אכילת דגים עם חמאה, (שאינה כחלב ממש) כתבו כמה פוסקים להקל אף למנהג הספרדים, וכן כתב הגאון רבי עבדללה סומך זצ"ל מבגדד, שמנהג עירו להתיר לטגן דגים עם חמאה, ולכן הנוהגים לאכול דגים בחמאה רשאים להשאר במנהגם, ויוצאי אשכנז נוהגים להקל בכל זה לגמרי ורשאים להישאר במנהגם.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
מדוע מרן השולחן הערוך גילה לא גילה דעתו לעניין דגים בחלב בשולחן ערוך ? (שהרי גילה דעתו בנושא בבית-יוסף)
האם יש כללים כאשר מרן גילה מגלה דעתו בזה ואינו מגלה דעתו בזה ? מתי נאמר טעות סופר ? מתי נאמר חזר בו ? מתי נאמר שהדין לא השתנה ? וכ"ד

תודה! ד' אדר תשפ"א / 16 בפברואר 2021

כבר העיר כן אחד מהקדמונים בשו"ת באר שבע סימן לה, וכתב שכן דרכם של הפוסקים, שסומכים בחיבור אחד על מה שכתבו בחיבור אחר. ובפרט בדבר זה שלא מפורש בגמרא אלא שנהגו בו, ולכן אינו מעיקרי הדינים שיוכרח מרן לכותבו בשלחן ערוך. תבורך,

האם יש איסור רק כשהחלב בהדגים מבושלים או אפילו שהם קרים, כמו שאוכלים פת עם סלמון וגבינת שמנת? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

אין חילוק, שבין אם הדגים מבושלים, ובין אם הם קרים, אין לאכלם עם חלב.

אבל כל מה שמרן כתב לאסור בזה הוא רק משום חשש סכנה, אבל היום שברור שאין בזה כל חשש, גם מרן יורה להתיר, לא? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

זו היתה דעתו של הגר"ש משאש זצ"ל, שמכיון שהדבר לא נאסר בפירוש בגמרא,  וכיום לדברי הרופאים אין בזה סכנה, לכן אין לחשוש. אבל מרן זצ"ל היה סבור, שמאחר וכך נהגו הספרדים, יש למנהגם תוקף רב, ובפרט שכן נמצא בדברי מרן בבית יוסף. ומאחר והרופאים אומרים שגם אין סכנה באכילת בשר ודגים, שזהו דבר מוכחש מפי חכמינו זכרונם לברכה, לכן אין לסמוך על דבריהם גם במה שאומרים שאין סכנה באכילת חלב עם דגים. ולכן מנהגינו על מקומו עומד.

ישנם היום הרבה רופאים בכירים בארץ ובמקומות רבים בעולם, שאומרים שחלב פרות ומוצריו, גורמים ל-70%  מהמחלות.
לאור זאת אולי יש מקום לשקול לאסור אכילת דגים עם חלב ומוצרי חלב או בכלל לאסור אכילת חלב ומוצרי חלב. י"ט טבת תשע"ב / 14 בינואר 2012

באופן כללי, כל דבר שיש אומרים שיש בו סכנה, אבל אין הסכנה ברורה, ואינה ניכרת לעין, ורבים אינם חוששים לדברים אלה, על זה נאמר שומר פתאים ה'. לכן אין מקום על פי ההלכה לאסור באופן גורף אכילת מאכלים, הגם שיכול לצאת מהם נזק.

ראיתי שכתבתם, בהלכה יומית, שמותר לאכול דג עם חמאה. האם מותר גם עם שמנת? י"ט טבת תשע"ב / 14 בינואר 2012

למנהגינו, גם לדעת המיקלים לאכול דג בחמאה, אין לאכול דג בשמנת.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה