שאלה: האם כשאני מתפללת בשבת בבית הכנסת, מותר לי לדבר עם חברתי בשעת קריאת התורה?
תשובה: בגמרא במסכת סוטה (לט.), אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם", וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה. רַבִּי זֵירָא אָמַר, שְׁרַב חסְדָּא לָמַד אֶת הַדְּבָרִים מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה".
כלומר, משעשה שהתחילו לקרוא בתורה בבית הכנסת, אסור לדבר אפילו בדברי תורה, ובודאי שאסור לדבר בדברי חולין, ולמדנו זאת ממה שנאמר על עזרא הסופר, שמהרגע שהוא פתח את ספר התורה, "עמדו כל העם", והכוונה בזה, ששתקו מיד כדי להתרכז בשמיעת קריאת התורה.
הדין למעשה
ורבותינו הראשונים האריכו בחילוקים שונים בדין זה. ומרן השלחן ערוך (סימן קמו) כתב בזו הלשון:
"כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲפִלּוּ בֵּין הָעֲלִיּוֹת".
ואמנם לגבי לימוד תורה בין הקריאות, או אפילו בשעת הקריאה, יש בזה חילוקים שמבוארים בשלחן ערוך, אך שיחה רגילה, בין איש לרעהו ובין אשה לרעותה, הם אסורים בהחלט לכל הדעות, הן בשעת קריאת התורה ממש, והן בין העליות.
דיבור בין העליות
והטעם שאסור לדבר אפילו בין העליות, ביארוהו רבותינו תלמידי רבינו יונה, שהוא מפני שחששו שמא האדם ימשיך לדבר גם כאשר יחזרו לקרוא בתורה. אבל להשיב בענין הלכתי וכדומה בין העולים, בקצרה, מותר. (משנה ברורה ס"ק ו).
וכתב המאמר מרדכי, שמנהג ישראל שכאשר יש חתן או בר מצוה בבית הכנסת, שרים לכבודו לפני שיעלה לתורה, ויש למנהגינו סמך על פי ההלכה, שהרי אין כאן שום חשש שימשיכו לשיר לאחר שיתחילו בקריאת התורה.