הלכה ליום רביעי ל' סיון תשפ"ב 29 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סיון אנאל בת רחלי חלי ושגיב

הוקדש על ידי

המשפחה

תספורת בשעות הצהרים ובלילה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור להסתפר בשעות אחר הצהריים או בלילה?

תשובה: בספר חמדת ימים (הלכות ערב שבת) כתב, שנכון להקדים את התספורת לפני חצות היום (לפני שעות הצהרים), מפני שבאותו הזמן הוא עת תגבורת הדינים ביותר, והואיל והתספורת היא ענין של "סילוק הדינים", לכן לא ראוי לעשות מעשה כזה בזמן שהדינים שולטים בעולם. כלומר, אין להסתפר בשעות הצהרים והלילה, אלא בשעות הבוקר בלבד.

והנה אמנם אין אנו מבינים את הדברים לאשורם, כי אין לנו עסק בנסתרות, אך אנו מבינים, שמשעות הצהריים הוא זמן של התגברות הדינים בעולם, ומאחר והתספורת היא ענין שיש בו סילוק הדינים, לכן אין לעשות זאת בשעות שליטת הדינים.

וכך כתב רבינו חיים ויטאל (בשער המצוות), שמורו ורבו רבינו האר"י ז"ל, היה נוהג שלא להסתפר אחרי חצות היום. וכן כתבו מרן החיד"א (בספר מורה באצבע) ורבינו חיים פלאג'י (בספר חיים לראש) ועוד. גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

ובספר "משחא דרבותא" (שחובר על ידי גאון תוניס, רבי מסעוד אלפסי, ובניו רבי שלמה ורבי חיים), כתב, שאין שום הוכחה מדברי רבי חיים ויטאל, לאסור את התספורת לאחר חצות היום, כי טעמו של רבינו האר"י שלא היה מסתפר, הוא מפני שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר להסתפר אחרי חצות היום לפני תפילת מנחה, ורבינו האר"י היה מתפלל תמיד מנחה סמוך לשקיעה, כך שאחרי חצות היום הוא עדיין לא התפלל, ומן הטעם הזה היה מחמיר על עצמו שלא להסתפר, אבל לא מסיבה אחרת. ולכן דחה את דברי החמדת ימים, ואת דברי כל הפוסקים שכתבו כדבריו, שיש בזה מניעה על פי הקבלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי סימן כ), הוכיח שגם המגן אברהם הבין את דברי האר"י כמו המשחא דרבותא, שאין כאן סיבה על פי תורת הסוד לאסור את התספורת, אלא שרבינו האר"י דקדק בכך מפני שלא רצה להסתפר לפני תפילת מנחה. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בסוף המסקנה שמותר להסתפר אחרי מנחה וגם בלילה וכתבתם וכן כתב הבן איש חי. אבל בן איש חי כתב בפירוש לא להסתפר אלא בבקר ט"ז תמוז תשפ"ב / 15 ביולי 2022

הבן איש חי כתב שעל פי הסוד יש להזהר, אבל כתב בעצמו שהמנהג פשוט שכן מסתפרים. לכן כתבנו שגם הבן איש חי העיד שכן המנהג.

גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

דעת הבן איש חי אם כן להימנע או להתיר ? ה' תמוז תשפ"ב / 4 ביולי 2022

הגאון בן איש חי כתב שלדעתו נכון להזהר בזה, אבל העיד שהמנהג פשוט להקל.

בקשר לתספורת אחר חצות היום, כך היה נוהג מרן זצ"ל? א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

מרן זצ"ל היה מסתפר גם בלילה (וכל שכן אחר חצות היום). תבורכו, 

שלום וברכה ויישר כח על כל ההלכות הנפלאות ועל ההשקעה המרובה עבור הכלל.
כתבתם "גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד" ואילו חתמתם את ההלכה במלים: "שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי." לכאורה נראים הדברים סותרים. א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

בן איש חי כתב שכן המנהג פשוט, אבל לדעתו נכון להחמיר בזה. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה