הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשפ"ב 12 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אילן רחמני בן חנה

שהשם ישלח לו ניסים גלויים בעולם הזה

הוקדש על ידי

מוטי מאיר

הפסק בדיבור בסעודת שבת

שאלה: בסעודת שבת, בעלי בירך המוציא על החלות, טעם בעצמו מהחלות, והחל לחלק לבני הבית. באותו זמן, אחד הילדים דיבר, לפני שטעם בעצמו מן החלות. האם עליו לחזור ולברך המוציא?

תשובה: ביארנו כאן כבר בעבר, שאסור להפסיק בין הברכה לאכילה. לדוגמא, אם אדם בירך על תפוח "בורא פרי העץ", ולאחר מכן, לפני טעם מהתפוח, דיבר, אפילו מילה אחת (שאינה קשורה לאכילה), עליו לחזור ולברך שוב בורא פרי העץ. ורק לאחר שיטעם מעט מן המאכל שלפניו, אז רשאי כבר לדבר כמה שירצה.

"שומע כעונה"
עוד ביארנו כבר כמה פעמים, שכאשר אדם שומע ברכה מפי אדם אחר, והמברך מכוין להוציא ידי חובה את השומע, והשומע מכוין לצאת ידי חובה מפי המברך, הרי ששניהם יוצאים ידי חובת הברכה. גם המברך ממש, וגם זה ששמע את הברכה וענה אחריה "אמן". ודין זה נובע מן הכלל "שומע כעונה", שברוב ההלכות הקשורות לאמירה, כמו הלכות ברכות, אדם ששומע דבר מפי אדם אחר, יוצא בזה ידי חובתו. ולכן, למרות שכולנו מחוייבים בקריאת המגילה בפורים, רוב הציבור לא קוראים בעצמם את המגילה, אלא יוצאים ידי חובה כששומעים את הקריאה מפי אדם אחר. וגם זה מדין "שומע כעונה".

ולכן נוהגים בסעודות שבת, שבעל הבית מברך "המוציא לחם מן הארץ", ופוטר בברכתו את כל המסובים, ולאחר מכן הוא מחלק לכל אחד מהפת, ובודאי שאסור למסובים לדבר שום מילה, עד שיטעמו בעצמם מן הפת. וכן הדין בברכת בורא פרי הגפן, שאם המסובים שותים מעט מן היין לאחר הקידוש, עליהם להמתין בשתיקה עד שיקבלו יין בעצמם.

כשהמברך כבר טעם
וכעת נבוא לשאלה שלפנינו, שכאן בעל הבית כבר טעם בעצמו מהפת, אלא שאחד הילדים, דיבר לפני שהוא עצמו טעם. ועלינו לדון, האם עצם העובדה שבעל הבית טעם מהפת, נחשבת עבור כל המסובים כאילו הברכה כבר הסתיימה, והם רשאים לדבר אף על פי שלא טעמו בעצמם, או שבאמת אין שום קשר בין הטעימה של בעל הבית לשאר המסובים, ולכן מי שדיבר בין הברכה לטעימה, עליו לחזור ולברך.

ובאמת ש"הרוקח", (הובא בבית יוסף סימן קסז) כתב, שאם בעל הבית אכל מהפת, והמסובים המשיכו לדבר לפני שטעמו, מאחר והם כיונו לצאת בברכת בעל הבית, יצאו ידי חובתם, ואינם צריכים לחזור לברך. אולם מרן הבית יוסף עצמו, כתב לדחות את דברי הרוקח, משום שבאמת בשעה ששמעו המסובים את ברכת המוציא, נחשב הדבר כאילו הם עצמם מברכים, וכשהם דיברו בין הברכה לטעימה, הרי יש כאן הפסק, ולא יצאו ידי חובת הברכה.

ולהלכה, אף על פי שבדרך כלל אנו פוסקים כדעת מרן הבית יוסף, שקבלנו הוראותיו, מכל מקום מאחר ובנידון הזה ישנה מחלוקת הפוסקים, ומדובר כאן ב"ספק ברכות", לכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (הליכות עולם ח"א עמוד שמז), שבמקרה כזה שדיברו חלק מהמסובים, לאחר שבעל הבית טעם מהפת, לא יחזרו לברך שוב "המוציא", אלא יסמכו על הברכה ששמעו מבעל הבית. (וטוב שיהרהרו את הברכה בלבם).

ולסיכום: כאשר בעל הבית בירך, ובני הבית ענו אמן, אסור להם לדבר עד שיטעמו בעצמם מהפת. ואם אירע שמישהו דיבר בטעות, לאחר שבעל הבית עצמו כבר טעם מהפת, הדין הוא שאין לחזור ולברך שנית, אלא יוצאים ידי חובה בברכת בעל הבית.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה צריך לעשות במקרה שאחד הילדים דיבר לפני ברכת בעל הבית? י"ג סיון תשפ"ב / 12 ביוני 2022

לפני ברכת בעל הבית, לא צריך לעשות כלום. כיון שהפסק בדיבור בין הנטילה לברכה אינו מעכב. 

שלום רב, נכחתי בסעודה בה הבוצע דיבר לפני שטעם מהפת. אני שתקתי וכיוונתי לצאת בברכתו. האם אחרי שדיבר הבוצע היה עלי לברך בשנית? או שיצאתי בברכתו למרות שלא אכל מיד?

עשר חיילכם. תודה רבה י"ג סיון תשפ"ב / 12 ביוני 2022

יש לברך שוב, כולם לא יצאו ידי חובה. כיון שהברכה היתה ברכה לבטלה. 

האם אותו הדין יהיה במקרה של שאחד מבני הבית דיבר לאחר ברכת בורא םרי הגפן על יין של הקידוש? י"ג סיון תשפ"ב / 12 ביוני 2022

כן. זה אותו הדבר. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה