הלכה ליום שישי י"א אייר תשפ"ה 9 במאי 2025

אחרי מות קדושים

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה קדושים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, תהיו קדושים כי אני קדוש, האדם צריך להתדבק בקונו, ללכת אחר מדותיו. מה הוא חנון, אף אתה תהיה חנון, מה הוא רחום, אף אתה תהיה רחום, מה הוא קדוש, אף אתה תהיה קדוש.

כל מקום שאתה מוצא קדושה, אתה מוצא גדר ערוה. על האדם להזהר, שאם יש מקום שיש שם חוסר צניעות, יתרחק משם, הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, צריך לשמור את עצמו תמיד, ויחשוב כי תמיד היצר הרע רוצה להכשיל אותו, בתחילה באיסור ראייה, ולאחר מכן גם במעשה, "עין רואה ולב חומד", נאמר: "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", היה צריך להיות כתוב "על לא שמרתי תורתך", מהו שנאמר "על לא שמרו"?, אלא שהעיניים בוכות על מה שהן עצמן לא שמרו את התורה! שהאדם לא שמר את העיניים שלו בקדושה.

אך ברוך ה', ישראל קדושים, הנה עתה אנו מתקרבים ליום העצמאות, ומה עשו בשנים קודמות ביום העצמאות? קידשו אותו לתורה! כל חכמי ישראל רצים מבית כנסת לבית כנסת, "והם תכו לרגלך", כתתו רגליהם ממקום למקום להרביץ תורה בישראל, כי הפכו את היום הזה ליום שכולו תורה. הלואי היה יומיים חג העצמאות, היו לנו יומיים שכולם תורה...

אבל יש מקומות שמעמידים במות, ועושים שם קומזיץ וכל מיני דברים, ושם אין משמרת לצניעות, אסור ללכת לשם! אל תקרב אל פתח ביתה!

נאמר עוד בפרשה, "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", התורה אומרת, אל תשנא את חברך, אבל תוכיח את חברך. כתוב במשלי, "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת", אדם שאוהב את חבירו, אם הוא באמת אוהב אותו, ידריך אותו בדרכי ה' ולא יחניף לו. יאמר לו, ידידי, תדע, דבר זה אסור. אם רואה דבר לא טוב בחבירו צריך להוכיח אותו, כמו שמצאנו אצל עלי הכהן הגדול, שכאשר ראה את חנה מתפללת לה', חנה עשתה תנועות שונות והיה נראה לעלי שהיא שיכורה, "וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה", לכן מיד אמר לה: "עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ!", "וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי! אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". ומיד, ביקש ממנה עלי סליחה, וכמו שנאמר: "וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ". וזכתה לבן גדול עולם, שהוא שמואל הרמתי.

שמואל הרמתי, היה שקול כמשה ואהרן, כמו שנאמר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ". מה פירוש הדבר "קוראי שמו"? כתוב בנביא, בזמן ששמואל הוכיח את ישראל על עוונו של שאול המלך, היה מספר להם את ההיסטוריה שלהם, ובתוך דבריו אמר להם, הקדוש ברוך הוא שלח נציגים לעם ישראל להושיעם מכל צרותיהם, "וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל", הוא גדעון בן יואש שהציל את ישראל מיד העמונים ועמלק, "וְאֶת בְּדָן", זה שמשון הגיבור שבא משבט דן, "וְאֶת יִפְתָּח", הוא יפתח הגלעדי שהיה גיבור חיל ולחם בבני עמון. "וְאֶת שְׁמוּאֵל", הוא שמואל הרמתי, "וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב".

ולכאורה הדבר תמוה, כי כאן שמואל הרמתי מדבר על עצמו, ואם כן היה צריך לומר "ואותי", ולא "ואת שמואל". אלא שכאשר שמואל היה מדבר, השכינה היתה מדברת מתוך גרונו, והשכינה היא שאומרת "ואת שמואל". ואיפה מצאנו נביא שהשכינה היתה מדברת כך מתוך גרונו, רק אצל משה ואהרן! זהו שנאמר "ושמואל בקוראי שמו", שהשכינה קוראת את שמו מפיו. היתה מעלתו גדולה.

אדם צריך גם לחנך את בניו לתורה, להוכיחם בחכמה שילכו בדרכי ה'. ובפרט עליו להתפלל לה' כמו חנה הנביאה, שיזכה לבנים תלמידי חכמים. הגמרא (בבא מציעא דף פה.) אומרת, שרב יוסף התענה ארבעים תעניות כדי שיזכה לעסוק בתורה, עד שאמרו לו בחלום "לא ימושו מפיך", ואז התענה עוד ארבעים תעניות כדי שבניו יהיו תלמידי חכמים, עד שאמרו לו בחלומו "לא ימושו מפיך ומפי זרעך", ואז התענה עוד מאה תעניות עד שהראו לו בחלומו "ומפי זרע זרעך". אשרי אדם שזוכה לבנים תלמידי חכמים צדיקים! ו"ברא מזכה אבא" הבן מזכה את אביו בשמים. מי כאן מתענה מאה תעניות שיהיו בניו תלמידי חכמים? היום רוצים שיהיה ככה "אוטומטי", אין דבר כזה!

רבינו החתם סופר העמיד תלמידים הרבה, היתה לו ישיבה בפרשבורג בהונגריה, ושם הקים עולה של תורה. לעת זקנתו, נולד לו בנו רבי אברהם שמואל בנימין. זה ה"כתב סופר". והוא לא היה ילד כל כך בריא, אלא היה חלש מאד.

בישיבה של החתם סופר, היו מסיימים את הלימודים בשעה עשר בלילה. אבל הבן הזה של החתם סופר, היה בא אליו בשעה שמונה, אומר לו, אבא, אין לי כח, אני עייף, היה אומר לו, לך לישון בני.

והבן הזה, היה לומד תורה בצנעה. היה ישן במיטתו עד השעה עשר, שאביו כבר היה מגיע בעצמו מן הישיבה והולך לישון. והוא ידע שאביו יקום בשעה חמש וחצי. וכך היה בעצמו קם ולומד תורה מהשעה עשר וחצי עד חמש וחצי, כל הזמן שאביו היה ישן. ואביו היה קם, ומוצא שהבן שוב ישן, והיה חושב בעצמו, הנה הוא ישן משמונה עד שמונה, איזה עצלן! אביו לא ידע איך הוא קם בלילה ולומד.

כשהגיע החתם סופר לגיל זקנה, לא הרגיש טוב, קרא לחבירו רבי דניאל פרוסטיץ, אמר לו, לך לישיבה ותאמר לתלמידים שהיום לא אמסור שיעור. בנו, היה בחדר השני, נכנס לפניו ואמר לו, אבי, תאפשר לי בבקשה שאני אגיד שיעור במקומך היום! אמר לו אביו, מה? אתה תגיד שיעור? יבלעו אותך חי! אמר לו, אבא, מה איכפת לך, תן לי לנסות! גם רבי דניאל אמר לו, מה איכפת לך, תן לו לנסות.

הלכו רבי דניאל ורבי אברהם שמואל בנימין לישיבה. ישב רבי אברהם שמואל ואמר שיעור, במשך שש שעות אמר שיעור, דברים נפלאים שלא שמעתן אוזן מעולם!

אחרי השיעור, רץ רבי דניאל כמו נער וסיפר לחתם סופר מה שהיה, אמר לו הבן שלך אמר שיעור נפלא! אף אחד לא יכל להפסיק אותו! כולם פערו פיהם ונבהלו מפניו! התחיל החתם סופר בוכה ואמר לו, תדע לך, אין תפלה אחת שלא הורדתי דמעות שיהיה לי בן תלמיד חכם!

אנשים רוצים הכל "אוטומטי", שיהיה הכל מוכן, אבל איך? צריך להשתדל בכל כוחו, להכניס אותו לישיבה, ולדאוג לו לפרנסה אחרי שיתחתן, יתן לו ויעזור לו בו בכל, ואז יזכה לבן תלמיד חכם, שיזכה אותו בעולם הבא. "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

היי היה פעמיים ברצף ששחכתי להגיד סירת העומר אז שניהם אמרתי מישהו אמר לי שאם אתה לא אומר ספירת העומר ב-24 שעות מקסימום אחד לשני כל שאר הימים אתה חייב לעשות בלי ברכה אבל אני לא יודע אם זה נכון
נגיד ביום הראשון ששחכתי בבוקר אמרתי בשעה 9 ובבוקר השני 9 וחצי אז האם מותר לי להמשיך לספור עם ברכה?
אם לא
אני לא יודע מתי בבוקר אמרתי את זה אז יש סיכוי שעבר 24 שעות ויש סיכוי שלא עבר
אז האם להמשיך עם ברכה (תענו לי על השאלה הזאת רק אם השאלה הקודמת זה לא)? כ"ח ניסן תשפ"ב / 29 באפריל 2022

זה לא נכון. מי ששכח בלילה וספר ביום, ממשיך לספור בברכה. ואין לזה קשר לעשרים וארבע שעות.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה