הלכה ליום שני י' ניסן תשפ"ב 11 באפריל 2022

אכילת וצליית בשר לליל הסדר

בזמן שהיה בית המקדש קיים, היו כל ישראל עולים לירושלים בערב פסח, וכל משפחה (או כמה משפחות יחד) היו מביאים עמהם את קרבן הפסח שלהם למקדש, ואחר כך היו אוכלים אותו בירושלים. והיו ששים ושמחים בקרבת אלוקים כל ישראל חברים. אשרי עין ראתה כל אלה.

"בשר זה לפסח"
ובגמרא במסכת פסחים (נג.) אמרו, שאסור לומר על הבשר המיועד לפסח "בשר זה לפסח", מפני שנראה הדבר כאילו מקדישים את הבשר לקרבן פסח, ואוכלים אותו מחוץ לירושלים. כלומר, הואיל ובזמן בית המקדש, היו כל ישראל מקריבים קרבן פסח ואוכלים אותו בטהרה, ולפני שהיו מקריבים את הקרבנות, היו מקדישים את הבהמה, ואומרים "בהמה זו לקרבן פסח". ולאחר שהקדישו את הבהמה אסור לעשות בה שום דבר, אלא לאוכלה בתורת קרבן פסח. לכן גם בזמן הזה שאין לנו מקדש, אסור לומר על הבשר "בשר זה לפסח", אלא יאמרו: "בשר זה ליום טוב".

ונחלקו הפוסקים במקרה שאדם טעה ואמר "בשר זה לפסח", או "טלה זה לפסח", האם בדיעבד (לאחר שכבר נעשתה הטעות), מותר לאכול מהבשר או לא. שלדעת הגאון "בית חדש", אפילו בדיעבד אסור לאכול מהבשר, ואפילו אסור ליהנות ממנו. כדין בשר מוקדש ממש. אולם הגאון גדול הדור רבינו חיים אבולעפיה, בספרו מקראי קודש, כתב שבדיעבד יש להקל בזה, וכן כתבו עוד הרבה אחרונים, שלא נאמר האיסור בתלמוד, אלא כדי לאסור לכתחילה, אבל בדיעבד אין להחמיר כל כך ולאסור את הבשר, ובפרט בזמנינו שאין שום אדם שמתכוין באמת להקדיש לקרבן, אלא זו שיגרת לשון בלבד, "בשר זה לפסח".

אכילת גדי מקולס
בדומה לדין זה, אסרו רבותינו (פסחים שם), לאכול בליל הסדר גדי או שה שצלוי כולו בשלימותו, מפני שנראה הדבר ממש כמו קרבן פסח, ונראה כאילו אנשים אוכלים קרבן פסח מחוץ לירושלים הבנויה בקדושתה, ואיסור זה נוהג בכל מקום.

ומטעם זה אסור לאכול בליל הסדר את ה"זרוע", אם צלו ושמו אותה בקערת ליל הסדר, מפני שהיא נעשית זכר לקרבן פסח.

אכילת בשר צלי
מעבר לכך, יש מקומות שנהגו ישראל שלא לאכול בכלל בשר צלי בליל הסדר, כדי שלא יהיה נראה כאילו אוכלים קרבן פסח כאמור. ובזמנינו נהגו כל ישראל בכל מקום שהם שלא אוכלים בשר צלי בליל פסח. ואין בזה חילוק בין בשר טלה או שה או עגל או עוף, שבכל מקרה נהגו לאסור לגמרי.

וכל זה כמובן רק לגבי בשר צלי, אבל בשר מבושל נהגו כל ישראל לאכול בליל הסדר. ומבושל, הכוונה, שבישלו אותו עם מים או שמן וכדומה, ולא בפני עצמו. (לכן הרוצה לבשל בשר בסיר לליל הסדר, לא יבשל ללא מים, אלא יוסיפו מים וכדומה, כדי שיהיה בישול ממש, ולא "צלי קדירה").

ויהי רצון שבזכות דקדוק ההלכה וזכות הרבים, נזכה לאכול מצות בתוך אחינו בעיר הקודש, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ונעלה עולות מרווחים, ונשכון משכנות מבטחים. (לשון החתם סופר בהשמטות סימן קצו). אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול אבקת חלב נוכרי? מי שמקפיד לא לאכול רבנות . כ"ה ניסן תשפ"ב / 26 באפריל 2022

מרן זצ"ל אמר לי: "יש להזהר" שלא לאכול אבקת חלב נכרי. אבל לקטנים, מותר.

האם בשר בתבנית בתנור עם קצת מים ושמן, נחשב כצלי? י' ניסן תשפ"ב / 11 באפריל 2022

שימי הרבה מים, שיהיה נראה שמדובר בתבשיל ולא בצלי. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה