הלכה ליום שישי כ"ט אדר ב תשפ"ב 1 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן סמשי ושלמה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת תזריע

נאמר בפרשת השבוע: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ".

מובא במדרש תנחומא (פרשת תזריע): שאל טורנוסרופוס הרשע (הוא היה המושל בארץ ישראל מטעם מלכות רומא אחרי חורבן בית המקדש) את רבי עקיבא: אלו מעשים נאים יותר? מעשיו של הקדוש ברוך הוא או מעשיו של האדם? השיב לו רבי עקיבא, מעשיו של האדם נאים יותר! שאל אותו טורנוסרופוס: והרי שמים וארץ, הם נאים, והאדם לא יכול לברוא את השמים ואת הארץ! השיב לו רבי עקיבא: אל תקשה עלי מדברים שאין בני אדם מסוגלים לעשות אותם. אני השבתי לך על דברים שאדם יכול לעשות, שהדברים הללו נאים יותר כאשר האדם עושה אותם!

שאל אותו טורנוסרופוס: מדוע אתם מלים את בניכם? השיב לו רבי עקיבא: ידעתי שעל הנקודה הזו אתה מתכוין לשאול אותי, ולכן הקדמתי ואמרתי לך שמעשיו של האדם נאים ממעשיו של הקדוש ברוך! הנה לדוגמא, יש שיבולים, ויש עוגות, הרי העוגות נאות יותר מהשיבולים, והשיבולים הם מעשי ידי ה', ואילו העוגות מעשי ידי אדם!

המשיך להקשות טורנסרופוס: אם אלוקיכם רוצה שתקיימו את מצוות המילה, מדוע הולד לא יוצא מהול מבטן אמו?

אמר לו רבי עקיבא: ולמה חבל הטבור נותר עם התינוק, עד שיש צורך לחתוך אותו? ומה ששאלת, מדוע לא נולד מהול, זהו מפני שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות, אלא כדי לצרף ולזכך בהן את ישראל, שנאמר: "כָּל אִמְרַת אֱלוֹקַּ צְרוּפָה". על האדם מוטלת החובה להשלים ולתקן ולצרף את הבריאה, לכן אנו מלים את בנינו!

בגמרא במסכת מכות (דף כד:) אמרו: וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, והָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַצּוֹפִים, קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל שֶׁיָּצָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מַה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", וְעַכְשָׁיו, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ, וְלֹא נִבְכֶּה?! אָמַר לָהֶן: לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, דִּכְתִיב (שהרי כתוב): "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים, אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ", וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? (שהרי אוריה וזכריה חיו בתקופות שונות. אוּרִיָּה, בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּזְכַרְיָה, בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי), אֶלָּא, תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּאוּרִיָּה כּתוב: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ", בִּזְכַרְיָה כתוב: "עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָלַיִם", עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, הָיִיתִי מִתְיָירֵא שֶׁלֹא תִּתְקַיֵּים נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, עַכְשָׁיו, שֶׁנִּתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּימֶת. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: "עֲקִיבָא, נִיחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא, נִיחַמְתָּנוּ".

וביאר הגאון רבי יעקב גלינסקי את הדברים, מהו ההבדל בין המבט של רבי עקיבא, לבין המבט של חבריו שהיו עמו? שרבי עקיבא, היה חי את העתיד! לא רק שהוא ידע את הנבואות שעתידות להתגשם, אלא שכבר כעת, גם כשהמצב קשה, הוא חי את העתיד, וממש הרגיש את מה שעתיד להתרחש.

זהו הקו במשנתו של רבי עקיבא. הרי רבי עקיבא עד גיל ארבעים שנה לא למד תורה, והלך ללמוד את האותיות א' ב' יחד עם בנו! לאחר מכן למד תורה בעניות נוראה! ומנין הוא שאב את הכוחות לכך? הוא חי עם העתיד! הוא ראה בהווה בצורה מוחשית את מה שעתיד להיות, והשכיל לשמוח ולהתעודד כבר כעת בעזרת המבט הזה!

כאשר הוא הבטיח לאשתו בימי עוניו שהוא יעשה לה תכשיט "ירושלים של זהב", הוא חווה את הדברים, שמח ושימח גם אותה בדבר שעדיין אינו אפשרי!

טורנוסרופוס הרשע, חי רק בהווה! הוא חושב לעצמו, האדם נולד ערל, ערל לב וערל בשר, כך נאה וכך יאה! יפה לו שישאר כך כל ימיו! למה לסבול את הצער של המילה? למה לסבול את דאגת המצוות? הכי טוב לחיות כמו שמתחשק, "לזרום" עם ההווייה העכשוית, ולא להטריד את עצמו במחשבות על העתיד! זהו ההבדל היסודי בין השקפתינו, להשקפת הרדופים בהנאות ובהבלי העולם הזה, העולם החולף!

שבת שלום!

(על פי "והגדת").

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה