הלכה ליום חמישי י"ד אדר ב תשפ"ב 17 במרץ 2022

דברים לכבוד פורים ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר במגילה, לאחר שצותה אסתר להתענות שלושה ימים, והחליטה לבוא אל אחשוורוש לבקש ממנו לבוא אל המשתה: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת". ואמרו רבותינו במדרש, שכאשר ראה המלך את אסתר עומדת לפניו, חמתו בערה בו, על כך שאסתר הפרה את החוק, ונכנסה לפניו בלי הזמנה מצידו.

אסתר התבוננה בעיניו של אחשורוש, שהיו בוערות כאש, והבינה שהוא כועס מאד, לכן נבהלה מפניו, והניחה את ראשה על הנערה שעמדה מימינה. אך ה' יתברך ראה את צערה של אסתר היתומה, בזכות כך שבטחה בו תמיד. ובגמרא (דף טו:) אמר רבי יוחנן, באותה שעה נזדמנו לאסתר שלושה מלאכי השרת, אחד הגביה את צווארה, אחד משך עליה חוט של חסד, והוסיף לה יופי על יופיה, והדר על הדרה, ואחד מתח את שרביט הזהב כדי שתגע בה אסתר.

ואמרו רבותינו שם בגמרא, באותה שעה אמרה אסתר, "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי"?

ופירשו רבותינו "אלי אלי", בא לרמוז על שני מקרים שהציל ה' את ישראל, "אלי" שבים סוף, "אלי" שבהר סיני. ונראה לפרש, שאסתר ראתה שהסתלקה ממנה רוח הקודש, וחשבה, שאולי מחמת עוונותיהם של ישראל שהשתחוו לצלם, אינם ראויים שיעשה להם נס. ושוב נרגעה והתיישבה בדעתה, שבכל זאת ה' יהיה מחסה לעמו, כי כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, והרי כשעברו ישראל את ים סוף היה פסל מיכה עמהם, ובכל זאת עשה להם ה' נס, משום שכאשר מדובר בכל עם ישראל, אין הקדוש ברוך הוא דן אותם לפי מעשיהם, כי הם עיקר העולם, לכן אמרה "אלי", זהו "אלי" שהציל את ישראל בים סוף.

ובכל זאת חשבה אסתר, אולי עתה היה ראוי להם שיענשו, כי נאמר עליהם שהיו "עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" ולא היתה ביניהם אחדות, ואם כן אין ראוי לדון אותם כאילו הם עם אחד, שהרי הם עצמם מסוכסכים ומפורדים. אולם שוב התבוננה אסתר ואמרה, שמאחר ועתה ישראל שבו בתשובה, ונעשו מאוחדים, בודאי יעשה להם ה' נס, כשם שבשעה שהיו מאוחדים לפני מעמד הר סיני, נעשו ראויים לקבלת התורה, שנאמר "ויחן שם ישראל", שהיו עם אחד בלב אחד. ואם כן גם עתה, "אלי" שבהר סיני", גאל והצל את ישראל, שהם מאוחדים.  

ואמנם שמע ה' את תפילתה, ועשה לה נסים ונפלאות, כך ישמע ה' את תפלות כל ישראל, וישמרם ויצילם בכל מקום שהם, נשמע ונתבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה