השנה (התשפ"א), יחול ליל הסדר במוצאי שבת.
מכיון שיש הלכה בידינו, שאסור להכין את צורכי החג משבת עבור החג, לכן אסור לסדר את השלחן ואת הכלים בשבת שהיא ערב פסח, לצורך ליל הסדר. ולכן רק אחרי כרבע שעה לאחר השקיעה יהיה מותר להכין את צרכי ליל הסדר. (כלומר, אחרי שיעבור זמן "בין השמשות" של מוצאי שבת, ויגיע זמן "צאת הכוכבים", שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחרי שקיעת החמה, אז הוא זמן צאת הכוכבים, ובירושלים בשנה זו, בערך בשעה שבע ורבע בערב).
אם יש צורך גדול להכין את השלחן וכל כליו, וכן את המרור ושאר צרכי הסדר, לפני צאת הכוכבים, כגון שהמקום רחב ידים ובני הבית מרובים, יכולים להקל לסדר את השולחן מיד עם שקיעת החמה.
השנה, שמוצאי שבת הוא ליל יום טוב של פסח, אומרים בתפילת העמידה של ערבית נוסח מיוחד, "ותודיענו", כפי שמופיע במחזורים, שבתוכו מוזכר ענין ה"הבדלה" בין שבת ליום טוב. ומי ששכח והתפלל תפילה רגילה של יום טוב, אם נזכר באמצע הברכה, חוזר ואומר "ותודיענו", ואם כבר סיים את הברכה, אינו חוזר להתפלל, מכיון שבלאו הכי אחר כך בשעת הקידוש, יעשה הבדלה על כוס יין כפי שנבאר.
נשים ששכחו ולא אמרו "ותודיענו" בתפילה, כשתבואנה להדליק נרות לכבוד יום טוב, תאמרנה תחילה, "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", בלי שם ומלכות. (כלומר בלי להזכיר שם ה' בברכתן). ואז תוכלנה להדליק נרות יום טוב.
בקידוש של ליל הסדר בשנה זו (תשפ"א), צריך להוסיף גם הבדלה, וסדר הברכות בהבדלה הוא בסדר יקנה"ז שהוא ראשי תיבות:
י'ין (בורא פרי הגפן), ק'ידוש (מקדש ישראל והזמנים), נ'ר (בורא מאורי האש), ה'בדלה (המבדיל בין קודש לקודש), ז'מן (שהחיינו). ועל פי סדר זה יאמר את נוסח הקידוש, וכפי שהוא מופיע כל המחזורים וההגדות. (ובבורא מאורי האש יוכל לברך על הנרות שהדליקו לכבוד יום טוב).
מערכת הלכה יומית, מברכת את מנוינו היקרים בברכת חג כשר ושמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, וכשם שנגאלו ישראל ממצרים בחודש ניסן, כן ימהר ה' לגאלינו גאולת עולמים, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.
