הלכה ליום שישי י"ז אדר תשפ"ב 18 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

איתי חיים בן אהובה

החתן שנפל ונפצע בראשו ביום חתונתו

הוקדש על ידי

שובה בן חיים

פרשת כי תשא

בפרשת השבוע נקרא על המאורע המצער של "חטא העגל".

בזמן שהיה משה רבינו על הר סיני, ולמד שם את התורה כדי למוסרה לבני ישראל, הם עשו "עגל זהב", ואמרו "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", אז נאמר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל".

העירו כמה מגדולי חכמי המוסר, שכאשר אנו מתבוננים בפסוקים, רואים אנו מה היתה הסיבה שביקש הקדוש ברוך הוא חס ושלום להשמיד את ישראל? לא מפני חטא העגל, על חטא העגל הסכים הקדוש ברוך הוא למחול ולהאריך אפו, אך נקודה אחת היתה בעוכריהם של ישראל, "וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא", קשיות העורף! היא התכונה שכמעט גרמה לכליה לעם ישראל.

כך אנו רואים גם בהמשך הדברים, כאשר משה רבינו מבקש ללמד זכות על ישראל, נאמר: "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקָיו, וַיֹּאמֶר, לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וכי מדוע ראה לנכון משה רבינו להזכיר את יציאת מצרים לפני ה' בשעה קשה כזו? אלא אמרו רבותינו במדרש (רבה מג, ז), שכוונת משה היתה, ללמד זכות על ישראל, אמר משה רבינו, "רבונו של עולם! מהיכן הוצאת אותם? ממצרים שהיו כולם עובדי טלאים, ולמדו מהם בניך ואף הם עשו העגל"! לפיכך אמר משה, "אשר הוצאת מארץ מצרים", כי אתה ה' ידעת מהיכן הוצאת אותם!

וכן מצאנו, שאפילו לאחר שכבר זכו ישראל וראו תשע מכות שהכה ה' את מצרים, עדיין היו עוסקים בעבודה זרה, כמו שהזכיר רש"י בפירושו (שמות יב, ו), שהיה צורך לומר להם, "מישכו ידיכם מעבודה זרה, וקחו לכם צאן למצוה, לקרבן פסח". זו קשיות עורף, אף על פי שתחילת מעשיהם הרעים של ישראל לא היתה באשמתם, בכל זאת, עתה היה עליהם להתעלות, לעזוב את הדרך הרעה ולשנות את דרכם!

דרש הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, אמת הדבר, במצרים שקעו ישראל במ"ט שערי טומאה, וה' העיד עליהם שלא עבדו עבודה זרה אלא מתוך שיעבוד וטירוף הדעת, זו המלצת זכות גדולה.

אולם אי היכולת לומר: "מה שעבר עבר, מכאן ולהבא נתחיל מחדש", היא המעוררת הקפדה גדולה!

כל אדם, יודע בעצמו, שיודע הוא את חסרונותיו וקיצורו בעבודת ה'. "לב יודע מרת נפשו", ולעתים מזומנות, בפרט בדורינו, שהוא דור מפונק, נוהג האדם להשליך את חסרונותיו על אחרים, "אבי היה מכה אותי", "אמי לא הראתה לי אותות חיבה", "המורים בבית הספר לא הבינו לנפשי", "החברים שלי התנכלו אלי", ויש מקרים חמורים יותר, של אנשים שאף גדלו ברקע קשה במיוחד. הכל יכול להיות נכון, ישנן "נסיבות מיקלות", ואין ספק שה' יתברך יקח אותן בחשבון ביום הדין. אולם כל זה לא פוטר את האדם מלומר: "עד כאן"! לא לעולם אוכל להאשים אחרים במצבי! אני כבר אדם בוגר, עומד ברשות עצמי, עליולהתקדם! לחתור קדימה! להשליך את העבר עם הרגליו המכוערים, ולהתעלות למקומות נעלים ויפים יותר!

מצוי הדבר מאד לגבי התפילה. מסופר על אדם שומר תורה ומצוות, שפגש את חבירו, ואמר לו, "חלמתי, שאני מדבר עם הקדוש ברוך הוא"! השיב לו חבירו, חז"ל אומרים (בברכות נה:), "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו", בודאי חשבת על ה' יתברך, ולכן חלמת מה שחלמת!

השיב לו בעל החלום, מה אתה שח? וכי מתי חשבתי בכלל על הקדוש ברוך הוא? מתי יש לי זמן לזה? בבוקר אני ממהר לתפילה, בתפילה בודאי איני חושב עליו, לאחר מכן אני אוכל ארוחת בוקר, מברך ברכת המזון, איני חושב עליו, אחר כך ממהר ללימודים שלי, ומתפלל מנחה, ואחר כך ערבית וכו', מתי בכלל יש לי זמן לחשוב על הקדוש ברוך הוא?

זוהי אמנם מעשייה בלבד, אבל יש בה מן האמת. אדם מתפלל בכל יום ויום שלוש פעמים, אילו היה שם לבו רגע אחד לפני התפילה, שה' יתברך עמו, ושומע כל מילה שהוא מוציא מפיו בתפילה, אזי לבטח היו תפלותיו מקבלות אופי אחר לגמרי!

(המאמר מהרה"ג יעקב ששון שליט"א, עורך הלכה יומית).

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

בשעת קריאת המגילה כאשר שליח הציבור קורא את המגילה מהר, האם הציבור יוצאים ידי חובת קריאת המגילה??
תודה רבה כ"ה אדר תשפ"ב / 26 בפברואר 2022

אם שומעים את כל מה שקורא והוא לא מדלג מילים, יוצאים ידי חובה.

האם מותר לההחזיק קופסה של גפרורים עם גפרורים בשבת? י"ח אדר תשפ"ב / 19 בפברואר 2022

אסור לטלטל (להזיז) קופסת גפרורים בשבת, מאחר ואינם מיועדים לשום שימוש מותר בשבת. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

סעודת פורים –  ביום שישי

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה