הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשפ"ב 17 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

הערות נחוצות בענין חימום מאכלים בשבת

ביארנו בעבר את כללי הדינים הנוגעים לחימום מאכלים בשבת. ונחזור עליהם באופן כללי:

היתר חימום מאכלים בשבת, הוא תלוי בשני תנאים:
התנאי הראשון, שמדובר במאכל שהתבשל כל צרכו לפני שבת. כי מאכל שאינו מבושל כראוי לפני שבת, הדבר פשוט שאסור לחמם אותו בשבת, מפני שעל ידי החימום על גבי "פלאטת שבת", המאכל ממשיך להתבשל, ויש בזה איסור מן התורה.

התנאי השני, שאין אנו דנים אלא לגבי חימום מאכל על גבי "פלאטת שבת", ולא על גבי אש גלויה, כי החימום על גבי אש גלויה אסור בהחלט בשבת, וכפי שהסברנו כבר בעבר.

כמו כן הסברנו עוד כמה פרטים בדיני חימום מאכלים בשבת, ובכללם, שאין אנו מחממים אלא מאכלים יבשים, כמו אורז, אבל מאכלים שהם לחים, כמו מרק, אין לחממו בשבת. והסברנו שיש בזה חילוקי דעות בין הספרדים לאשכנזים, וכעת לא נוכל לחזור על כל הדינים.

חלות שלא נאפו כראוי
לאור האמור, בית שאפו בו חלות לפני שבת, והנה אירע, וראו שהחלות לא אפויות כראוי, עד כדי כך שבאמצע חלק מן החלות, נראה "בצק" ממש, הרי שאסור מן התורה לחמם את החלות הללו בשבת על גבי הפלאטה, מפני שעל ידי החימום, החלות ימשיכו להאפות, ומי שהניחם על הפלאטה עבר על איסור בישול ממש בשבת.

מאכל ראוי לאכילה, שלא התבשל כלל
כמו כן, מאכל שהוא ראוי למאכל כמו שהוא, לדוגמא, עגבניה, שאינה מבושלת, אסור בהחלט להניחה לחימום על גבי הפלאטה בשבת, מפני שעל ידי החימום, היא מתבשלת, ומאחר והיא לא התבשלה מעולם, הרי שכעת היא מתבשלת ממש, ולפיכך מי שיניחנה על גבי הפלאטה בשבת, יעבור על איסור בישול בשבת. אף על פי שהעגבניה טובה מאד למאכל גם ללא הבישול.

קוסקוס
ומן הדברים נלמד, שאותם הנוהגים להכין ביום שישי "קוסקוס" מן הסוג שמוכרים בחנויות, ועושים זאת באמצעות עירוי מים רותחים (מכלי שני, ואפילו מכלי ראשון), על גבי גרגרי הקוסקוס היבשים, הדין הוא שאסור להם לחמם את הקוסקוס בשבת, מפני שאין לקוסקוס דין "מבושל" כלל, שהרי הוא מעולם לא התבשל על גבי האש, ומה ששפכו עליו מים רותחים, עדיין אין זה נחשב ל"בישול" ממש מבחינת ההלכה, ואף על פי שכעת על ידי החימום, הקוסקוס נשאר בדיוק באותו מצב, ולא נראה בו שום שינוי, בכל זאת אסור לחממו בשבת, משום איסור "בישול".

"פירה"
וכן "פירה" שעושים מתפוחי אדמה, שמרסקים אותם לאחר הבישול, ומוסיפים בתוכם מיני תבלין, פלפל וכדומה, אסור בהחלט לחמם את המאכל בשבת, מפני שעל ידי החימום, מיני התבלין יתבשלו בפעם הראשונה, ויש בזה איסור ממש. וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר, שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר.

שאלות ותשובות על ההלכה

אין לי פלאטה, האם אני יכול לבקש מהגוי במלון\מסעדה לחמם את האוכל למרות שאני יודע שהוא ידליק אש בשבת? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

אסור לומר לגוי לחמם את המאכלים, שמאחר ואין שם פלאטה, הוא בודאי ידליק באיסור. (ומטעמים נוספים, ראה בספר הליכות שבת).

מה המקור למה שציין כבודו לגבי האיסור לשים קוסקוס על הפלטה? הרי הקוסקוס בשקית כבר עבר בישול ויבוש י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

ראשית, לא בכל סוגי הקוסקוס הוא עבר בישול קודם לכן. שנית, רוב בני האדם מערבים בו תבלין, אבקת מרק וכדומה, והוא אינו מבושל.

לגבי קוסקוס ופירה, מותר להבנתי לשים בערב שבת על הפלטה לצורך סעודה ראשונה. לגבי סעודה שניה ושלישית, האם הרב אוסר לשים על הפלטה גם בגרמא? מדובר באותו הקוסקוס והפירה של ערב שבת, מהנותר בכלי ההגשה אנו מחזירים בשישי בלילה למקרר ובבוקר לפני שהפלטה נדלקת מניחים על הפלטה ואז הם מתבשלים בגרמא על ידי שעון שבת, האם גם אז, זה אסור? י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

אם הוא רתח על גבי הפלאטה בליל שבת, מותר לחזור ולחמם אותו על הפלאטה בשבת בבוקר. תבורכו,

שלום וברכה, לגבי חימום קוסקוס שבושל על ידי עירוי מכלי ראשון:
א. ראשית כפי ששמעתי הקוסקוס עובר תהליך בישול מלא במפעלים ולאחר מכן תהליך של ייבוש, אז למעשה תהליך ה"ייבוש" סותר את תהליך ה"בישול"?
ב. רציתי לשאול האם הלכה זו , של חימום קוסקוס על גבי פלאטה, הוא דין מוסכם לכולם(רבני הספרדים), או שמדובר בחידוש שהרב פוסק?(אולי במילים אחרות הרב ילקוט יוסף מסכים לדין זה?) י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

לגבי ההערה שהוא כבר מבושל, גם אם הדבר נכון שהקוסקוס מבושל לגמרי ואחר כך מיובש, (מה שלא ברור כלל), הרי כשמכינים אותו שמים בו שמן ותבלין, והם בודאי לא מבושלים. 

לגבי השאלה אם הגאון ילקוט יוסף מסכים אם לאו, ומיהם הפוסקים שכתבו כן, הנה הוא דין פשוט, ולא ראיתי מי מהאחרונים שכתב בזה באופן מסויים. אבל דיברתי בזה עם כמה תלמידי חכמים מובהקים, וכולם הסכימו לדין שאין לחמם הקוסקוס בשבת כאמור בדברינו. תבורכו מפי עליון 

במקרה של קוסקוס הנזכר, ובערב שבת הנחנו אותו על הפלטה, אפשר יהיה להניחו בשבת בבוקר שוב? י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

אם הוא ירתח על הפלאטה, מותר יהיה להניחו שוב בבוקר. כי הוא מבושל לגמרי. תבורכו, 

לגבי כלל הדברים שנרשמו פה, שלעניות דעתי חשובים עד מאד.
האם שהפלאטה כבויה עם שעון שבת, יהיה מותר להניחם? י"ח אדר תשפ"ב / 19 בפברואר 2022

גם כאשר הפלאטה כבויה, אסור להניח מאכלים כאלה, שלא תבשלו כראוי לפני שבת, על גביה. תבורכו,

שלום, לא מבין את עניין הקוסקוס והפירה, אם בישלתי קוסקוס ביום שישי וכולו מבושל מה מעכב לחמם בשבת? הרי אסור להכין תה מכלי ראשון בגלל הטענה שכלי ראשון מבשל, אז למה פה הטענה שהקוסמוס לא בושל? ודבר שני עניין הפירה,הרי תפ"א אדמה בושלו לפני, גם אם נגיד שהוספנו תבלין לאחר הבישול גם שם חום תפ"א מבשל את התבלינים ואז גם עבר בישול. בכל מקרה הלכות אלו חדשות לי לגמרי ולא הבנתי את ההקשר לבישול,תודה רבה ובשורות טובות ט"ז אדר תשפ"ב / 17 בפברואר 2022

נתחיל במה שסיימת, לגבי פירה. מאחר וכלי שני אינו מבשל, ותפוחי האדמה הוצאו מכלי ראשון (שבו התבשלו) לקערה, ואז היו כלי שני, ממילא התבלין לא התבשל בתוכם. ולכן אם חוזרים לחממו בשבת, מבשלים את התבלינים בפעם הראשונה, וזה אסור.

לגבי קוסקוס, הרי בערב שבת הוא גם כן לא התבשל, כי עירו עליו מים מכלי שני, ואפילו אם עירו מכלי ראשון, עירוי מכלי ראשון אינו מבשל ממש, ולכן אסור לחממו בשבת, כיון שבזה מבשלים אותו לראשונה, אף על פי שהבישול הזה במהותו לא מוסיף בתבשיל כלום. 

שלום הרב,
פירה שכבר מוכן מערב שבת כולל התבלינים - התבלינים התבשלו עם הפירה לפני ששבת נכנסה כמובן.
האם מותר לחמם בשבת - או שזה נחשב לבישול ? ט"ז אדר תשפ"ב / 17 בפברואר 2022

באופן כזה, מותר לחמם אותו בשבת על גבי הפלאטה. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה