הלכה ליום ראשון י"ב אדר תשפ"ב 13 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת הלימוד מוקדש לעילוי נשמת

ברוך בן ר' יהודה צברי ז"ל

שהיום הוא יום השנה השמיני לפטירתו. רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

המשפחה

ריצה ופעילות ספורטיבית בשבת

לפני כשבועיים, למדנו שאסור לרוץ בשבת, והסברנו שלמדו כן רבותינו ממה שנאמר בספר ישעיה (פרק נח.) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ודרשו רבותינו במסכת שבת (דף קיג.), "וכבדתו מעשות דרכך", שלא יהא הילוכך (ההליכה שלך) בשבת כהילוכך של חול. ועל כן אין לו לאדם לרוץ בשבת, הן ריצה קלה והן ריצה מהירה, וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והטור ומרן השלחן ערוך (סימן שא).

והזכרנו את דברי הסמ"ג, וכן מה שכתבו מרן השלחן ערוך והפוסקים, שבחורים (וכל שכן ילדים), המתענגים במרוצתם בשבת, מותר להם לרוץ בשבת. והכוונה בזה, שלא אסרו לרוץ בשבת, אלא לרוב בני האדם, שהריצה היא טירחה עבורם, אבל בחורים, או בזמנינו, אנשים, שרגילים לרוץ לשם משחק או לשם הנאה, מותר להם לרוץ בשבת. וכן ילדות שרגילות לקפץ על גבי חבל בשבת, מותר להן לעשות כן בשבת, כי עושות כן לשם הנאה.

אמנם נחלקו רבותינו האחרונים, האם הדבר ראוי לכתחילה שאדם ירוץ בשבת להנאתו או לא. שהבית חדש כתב, שאין להורות לכתחילה לרוץ בשבת, אלא שאם ישנם בחורים שרצים בשבת, אין להעיר להם על כך כדי שלא להשבית את שמחתם, אבל אם יבואו להתייעץ כיצד לנהוג, יש לומר להם שלא ירוצו. אולם לדעת רוב האחרונים אין הדבר כן, אלא אפילו לכתחילה, מי שבא לשאול אם מותר לו לרוץ בשבת, והוא מתענג במרוצתו, יש להורות לו שמותר לו לרוץ בשבת. וכן פסקו המגן אברהם והמשנה ברורה (סעיף קטן ה) ועוד.

וכתבו מרן הבית יוסף והרמ"א, שכשם שמותר לאדם לרוץ בשבת כשהוא מתענג מכך, כך מותר גם לטייל בשבת, ואפילו כאשר מטייל כדי להתעמל, גם כן הדבר מותר, כיון שאין הדבר ניכר שעושה כן כדי להתעמל ולהתחזק, אלא נראה כטיול בלבד.

וכן מותר לעסוק בשבת ב"התעמלות בוקר", אף כשיש בה הרמת משקולות ומתיחת קפיצים וכדומה, שאין איסור בכל הדברים הללו בשבת לאנשים בריאים שעושים כן לשמירת הכושר. (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפז, אור לציון פרק לו, ועוד).

אך כתב מורינו הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף, שעל כל פנים יזהר כל אדם שלא להרבות בטיול בשבת, כי לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה, והביא בשם רבי אברהם אבן עזרא, שה' יתברך קידש את יום השבת וזימן אותו כדי שיוכלו בו הנפשות לקבל תוספת חכמה יותר מכל הימים.

ומן הטעם הזה נהגו החרדים לדבר ה', שגם אם הם רגילים בימות החול לרוץ להנאתם, מכל מקום בשבת אינם עושים כן, אלא מסתפקים בטיול בהליכה בלבד, כיון שיום השבת ברוב קדושתו אינו ראוי להתעסקות של חולין, אלא לעסוק בו בעונג ובשלוות הנפש, ולעסוק בו בתורה, איש איש כפי מהללו.

ובשנים האחרונות התעוררו בהרבה בתי כנסיות לסדר שיעורי תורה ביום השבת, הן מפי רבנים, והן בלימוד בחברותא, וכן יש שמסדרים שיעורים עבור ציבור הנשים, שיש רבנית שמלמדתן תורה, ויש נשים צדקניות שקוראות בשבת הרבה בספר תהלים, ואלו הנהגות נכונות מאד בפרט לקדושת השבת, כדי לנצלה לתכלית הנכונה הטמונה בה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה