הלכה ליום ראשון י"ב אדר תשפ"ב 13 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת הלימוד מוקדש לעילוי נשמת

ברוך בן ר' יהודה צברי ז"ל

שהיום הוא יום השנה השמיני לפטירתו. רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

המשפחה

ריצה ופעילות ספורטיבית בשבת

לפני כשבועיים, למדנו שאסור לרוץ בשבת, והסברנו שלמדו כן רבותינו ממה שנאמר בספר ישעיה (פרק נח.) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ודרשו רבותינו במסכת שבת (דף קיג.), "וכבדתו מעשות דרכך", שלא יהא הילוכך (ההליכה שלך) בשבת כהילוכך של חול. ועל כן אין לו לאדם לרוץ בשבת, הן ריצה קלה והן ריצה מהירה, וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והטור ומרן השלחן ערוך (סימן שא).

והזכרנו את דברי הסמ"ג, וכן מה שכתבו מרן השלחן ערוך והפוסקים, שבחורים (וכל שכן ילדים), המתענגים במרוצתם בשבת, מותר להם לרוץ בשבת. והכוונה בזה, שלא אסרו לרוץ בשבת, אלא לרוב בני האדם, שהריצה היא טירחה עבורם, אבל בחורים, או בזמנינו, אנשים, שרגילים לרוץ לשם משחק או לשם הנאה, מותר להם לרוץ בשבת. וכן ילדות שרגילות לקפץ על גבי חבל בשבת, מותר להן לעשות כן בשבת, כי עושות כן לשם הנאה.

אמנם נחלקו רבותינו האחרונים, האם הדבר ראוי לכתחילה שאדם ירוץ בשבת להנאתו או לא. שהבית חדש כתב, שאין להורות לכתחילה לרוץ בשבת, אלא שאם ישנם בחורים שרצים בשבת, אין להעיר להם על כך כדי שלא להשבית את שמחתם, אבל אם יבואו להתייעץ כיצד לנהוג, יש לומר להם שלא ירוצו. אולם לדעת רוב האחרונים אין הדבר כן, אלא אפילו לכתחילה, מי שבא לשאול אם מותר לו לרוץ בשבת, והוא מתענג במרוצתו, יש להורות לו שמותר לו לרוץ בשבת. וכן פסקו המגן אברהם והמשנה ברורה (סעיף קטן ה) ועוד.

וכתבו מרן הבית יוסף והרמ"א, שכשם שמותר לאדם לרוץ בשבת כשהוא מתענג מכך, כך מותר גם לטייל בשבת, ואפילו כאשר מטייל כדי להתעמל, גם כן הדבר מותר, כיון שאין הדבר ניכר שעושה כן כדי להתעמל ולהתחזק, אלא נראה כטיול בלבד.

וכן מותר לעסוק בשבת ב"התעמלות בוקר", אף כשיש בה הרמת משקולות ומתיחת קפיצים וכדומה, שאין איסור בכל הדברים הללו בשבת לאנשים בריאים שעושים כן לשמירת הכושר. (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפז, אור לציון פרק לו, ועוד).

אך כתב מורינו הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף, שעל כל פנים יזהר כל אדם שלא להרבות בטיול בשבת, כי לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה, והביא בשם רבי אברהם אבן עזרא, שה' יתברך קידש את יום השבת וזימן אותו כדי שיוכלו בו הנפשות לקבל תוספת חכמה יותר מכל הימים.

ומן הטעם הזה נהגו החרדים לדבר ה', שגם אם הם רגילים בימות החול לרוץ להנאתם, מכל מקום בשבת אינם עושים כן, אלא מסתפקים בטיול בהליכה בלבד, כיון שיום השבת ברוב קדושתו אינו ראוי להתעסקות של חולין, אלא לעסוק בו בעונג ובשלוות הנפש, ולעסוק בו בתורה, איש איש כפי מהללו.

ובשנים האחרונות התעוררו בהרבה בתי כנסיות לסדר שיעורי תורה ביום השבת, הן מפי רבנים, והן בלימוד בחברותא, וכן יש שמסדרים שיעורים עבור ציבור הנשים, שיש רבנית שמלמדתן תורה, ויש נשים צדקניות שקוראות בשבת הרבה בספר תהלים, ואלו הנהגות נכונות מאד בפרט לקדושת השבת, כדי לנצלה לתכלית הנכונה הטמונה בה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה