לפני כשבועיים, למדנו שאסור לרוץ בשבת, והסברנו שלמדו כן רבותינו ממה שנאמר בספר ישעיה (פרק נח.) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ודרשו רבותינו במסכת שבת (דף קיג.), "וכבדתו מעשות דרכך", שלא יהא הילוכך (ההליכה שלך) בשבת כהילוכך של חול. ועל כן אין לו לאדם לרוץ בשבת, הן ריצה קלה והן ריצה מהירה, וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והטור ומרן השלחן ערוך (סימן שא).
והזכרנו את דברי הסמ"ג, וכן מה שכתבו מרן השלחן ערוך והפוסקים, שבחורים (וכל שכן ילדים), המתענגים במרוצתם בשבת, מותר להם לרוץ בשבת. והכוונה בזה, שלא אסרו לרוץ בשבת, אלא לרוב בני האדם, שהריצה היא טירחה עבורם, אבל בחורים, או בזמנינו, אנשים, שרגילים לרוץ לשם משחק או לשם הנאה, מותר להם לרוץ בשבת. וכן ילדות שרגילות לקפץ על גבי חבל בשבת, מותר להן לעשות כן בשבת, כי עושות כן לשם הנאה.
אמנם נחלקו רבותינו האחרונים, האם הדבר ראוי לכתחילה שאדם ירוץ בשבת להנאתו או לא. שהבית חדש כתב, שאין להורות לכתחילה לרוץ בשבת, אלא שאם ישנם בחורים שרצים בשבת, אין להעיר להם על כך כדי שלא להשבית את שמחתם, אבל אם יבואו להתייעץ כיצד לנהוג, יש לומר להם שלא ירוצו. אולם לדעת רוב האחרונים אין הדבר כן, אלא אפילו לכתחילה, מי שבא לשאול אם מותר לו לרוץ בשבת, והוא מתענג במרוצתו, יש להורות לו שמותר לו לרוץ בשבת. וכן פסקו המגן אברהם והמשנה ברורה (סעיף קטן ה) ועוד.
וכתבו מרן הבית יוסף והרמ"א, שכשם שמותר לאדם לרוץ בשבת כשהוא מתענג מכך, כך מותר גם לטייל בשבת, ואפילו כאשר מטייל כדי להתעמל, גם כן הדבר מותר, כיון שאין הדבר ניכר שעושה כן כדי להתעמל ולהתחזק, אלא נראה כטיול בלבד.
וכן מותר לעסוק בשבת ב"התעמלות בוקר", אף כשיש בה הרמת משקולות ומתיחת קפיצים וכדומה, שאין איסור בכל הדברים הללו בשבת לאנשים בריאים שעושים כן לשמירת הכושר. (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפז, אור לציון פרק לו, ועוד).
אך כתב מורינו הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף, שעל כל פנים יזהר כל אדם שלא להרבות בטיול בשבת, כי לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה, והביא בשם רבי אברהם אבן עזרא, שה' יתברך קידש את יום השבת וזימן אותו כדי שיוכלו בו הנפשות לקבל תוספת חכמה יותר מכל הימים.
ומן הטעם הזה נהגו החרדים לדבר ה', שגם אם הם רגילים בימות החול לרוץ להנאתם, מכל מקום בשבת אינם עושים כן, אלא מסתפקים בטיול בהליכה בלבד, כיון שיום השבת ברוב קדושתו אינו ראוי להתעסקות של חולין, אלא לעסוק בו בעונג ובשלוות הנפש, ולעסוק בו בתורה, איש איש כפי מהללו.
ובשנים האחרונות התעוררו בהרבה בתי כנסיות לסדר שיעורי תורה ביום השבת, הן מפי רבנים, והן בלימוד בחברותא, וכן יש שמסדרים שיעורים עבור ציבור הנשים, שיש רבנית שמלמדתן תורה, ויש נשים צדקניות שקוראות בשבת הרבה בספר תהלים, ואלו הנהגות נכונות מאד בפרט לקדושת השבת, כדי לנצלה לתכלית הנכונה הטמונה בה.
