מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א ראש אבות בית הדין הרבני תל אביב יפו, עבור "הלכה יומית".
השבת נקרא על מצות הדלקת נר התמיד בבית המקדש, בשמן זית זך כתית למאור, וכדברי הפסוק, "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". והדבר צריך ביאור, מה העניין של הדלקת נר תמיד בבית המקדש? וכי ה' צריך את האור הזה? הלא מלוא כל הארץ כבודו, הוא המאיר לארץ ולדרים עליה, שהרי רק השמש שהיא אחת ממעשה ידיו, אין אנו יכולים להביט בה מעוצמת האור והחום שבה, ואם כן, מה צורך לו במצווה זו של נר תמיד בבית המקדש, ומה ענינה של מצווה זו?
במדרש תנחומא נשאלה שאלה זו, ותירצו, על פי משל, לשני בני אדם שהיו גרים יחד. אחד שראייתו חלשה, ואחד פקח שרואה היטב.
לימים אמר הפקח שרואה היטב לחברו שראייתו חלשה, הדלק נר שיאיר לנו, ענה לו חברו, הרי אתה רואה היטב, ומדוע אתה צריך לנר? ענה לו חברו, אכן אני לא צריך את הנר, אך כל בקשתי שתדליק נר, היא עבורך, כדי שאתה תוכל לראות היטב, ולכבודך בקשתי זאת. אף כאן במצות נר תמיד במקדש, בודאי שאין צורך לקדוש ברוך הוא באור זה של נר תמיד עבורו, אלא מטרת מצווה זו היא עבורינו בלבד, שאור זה יאיר לנו ולכבודנו הדבר.
ולבאור הדבר, נסביר, שכל מה שאנו זוכים לו בעולם הזה, אם זה בריאות, חיים,פרנסה, מעמד וכדומה, הכול הוא בידי שמים. כדברי חז"ל, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אך הסייעתא דשמיא (סיוע מן השמים) זוכה בה האדם רק אחרי שהוא עושה בדרך הטבע את כל מה שביכולתו ובכוחו לעשות, ורק אז הוא זוכה בסייעתא דשמיא שתחול הברכה במעשה ידיו, שהרי האדם החולה, מצווה ללכת לרופא, אך חובה עליו להתפלל לה' שהוא רופא כל בשר שייתן ברכה וסייעתא דשמיא לרופא שיצליח ליתן לו את הטיפול והתרופות הראויות לו. וכן מוטל על האדם לדאוג לפרנסתו עם תפילה מעומק הלב לבורא עולם שייתן לו ברכה במעשה ידיו ויצליח בפרנסתו, וכן כל הפירות והירקות שאנו צורכים גדלים רק לאחר שהחקלאי חורש את האדמה וזורע את הזרעים, ורק לאחר מכן הגשם והשמש שבאים מאת ה', מביאים את הברכה וההצלחה לגדילת הפירות והירקות, אך אם ירדו גשמים כל היום וכל הלילה, והחקלאי לא יזרע, הרי שלא יצא כלום. ללמדנו, שברא ה' את עולמו באופן שהאדם יעשה את המוטל עליו לעשות, ורק אז על ידי אמונה ותפילה ייתן ה' את ברכתו להצלחה ושפע ברכה.
וזהו הרעיון במצות נר תמיד. ה' יתברך רוצה לתת לנו שפע של אור ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו, ולתת זאת לכל עם ישראל בכלל, ולכל אחד ואחד לפי צרכיו בפרט. והרי השראת השכינה ומקור הברכה לעם ישראל נמצא במשכן ובבית המקדש, לפיכך נצטוו ישראל להדליק הם את נר התמיד, ולעשות הם את המוטל עליהם לפי יכולתם, בהדלקת נר התמיד, ואז ה' יתברך מביא את ברכתו ושפע האור והברכה לעם ישראל בכל אתר ואתר, כך שמצוה זו מוטלת עלינו לכבודנו ולטובתנו.
במה דברים אמורים? לא אחת אנו רוצים להתקדם בלמודים בפרנסה או בעבודה רוחנית, ולא עושים דבר, בתואנה "אם ה' רוצה, הרי שיתן לנו זאת גם ללא שנעשה דבר". ולפי דברינו לעיל, אין זה נכון, ועל האדם לעשות את כל יכולתו לפי דרך העולם, ורק אז עם אמונה ותפילה, יזכה לברכה והצלחה במעשה ידיו.
נזכה ליישם זאת, ונזכה שהברכה תשרה בכל מעשה ידינו. אמן.
שבת שלום