הלכה ליום שישי י' אדר תשפ"ב 11 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

פרשת השבוע - פרשת תצוה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א ראש אבות בית הדין הרבני תל אביב יפו, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא על מצות הדלקת נר התמיד בבית המקדש, בשמן זית זך כתית למאור, וכדברי הפסוק, "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". והדבר צריך ביאור, מה העניין של הדלקת נר תמיד בבית המקדש? וכי ה' צריך את האור הזה? הלא מלוא כל הארץ כבודו, הוא המאיר לארץ ולדרים עליה, שהרי רק השמש שהיא אחת ממעשה ידיו, אין אנו יכולים להביט בה מעוצמת האור והחום שבה, ואם כן, מה צורך לו במצווה זו של נר תמיד בבית המקדש, ומה ענינה של מצווה זו?

במדרש תנחומא נשאלה שאלה זו, ותירצו, על פי משל, לשני בני אדם שהיו גרים יחד. אחד  שראייתו חלשה, ואחד פקח שרואה היטב.

לימים אמר הפקח שרואה היטב לחברו שראייתו חלשה, הדלק נר שיאיר לנו, ענה לו חברו, הרי אתה רואה היטב, ומדוע אתה צריך לנר?  ענה לו חברו, אכן אני לא צריך את הנר, אך כל בקשתי שתדליק נר, היא עבורך, כדי שאתה תוכל לראות היטב, ולכבודך בקשתי זאת. אף כאן במצות נר תמיד במקדש, בודאי שאין צורך לקדוש ברוך הוא באור זה של נר תמיד עבורו, אלא מטרת מצווה זו היא עבורינו בלבד, שאור זה יאיר לנו ולכבודנו הדבר.

ולבאור הדבר, נסביר, שכל מה שאנו זוכים לו בעולם הזה, אם זה בריאות, חיים,פרנסה, מעמד וכדומה, הכול הוא בידי שמים. כדברי חז"ל, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אך הסייעתא דשמיא (סיוע מן השמים) זוכה בה האדם רק אחרי שהוא עושה בדרך הטבע את כל מה שביכולתו ובכוחו לעשות, ורק אז הוא זוכה בסייעתא דשמיא שתחול הברכה במעשה ידיו, שהרי האדם החולה, מצווה ללכת לרופא, אך חובה עליו להתפלל לה' שהוא רופא כל בשר שייתן ברכה וסייעתא דשמיא לרופא שיצליח ליתן לו את הטיפול והתרופות הראויות לו. וכן מוטל על האדם לדאוג לפרנסתו עם תפילה מעומק הלב לבורא עולם שייתן לו ברכה במעשה ידיו ויצליח בפרנסתו, וכן כל הפירות והירקות שאנו צורכים גדלים רק לאחר שהחקלאי חורש את האדמה וזורע את הזרעים, ורק לאחר מכן הגשם והשמש שבאים מאת ה', מביאים את הברכה וההצלחה לגדילת הפירות והירקות, אך אם ירדו גשמים כל היום וכל הלילה, והחקלאי לא יזרע, הרי שלא יצא כלום. ללמדנו, שברא ה' את עולמו באופן שהאדם יעשה את המוטל עליו לעשות, ורק אז על ידי אמונה ותפילה ייתן ה' את ברכתו להצלחה ושפע ברכה.

וזהו הרעיון במצות נר תמיד. ה' יתברך רוצה לתת לנו שפע של אור ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו, ולתת זאת לכל עם ישראל בכלל, ולכל אחד ואחד לפי צרכיו בפרט. והרי השראת השכינה ומקור הברכה לעם ישראל נמצא במשכן ובבית המקדש, לפיכך נצטוו ישראל להדליק הם את נר התמיד, ולעשות הם את המוטל עליהם לפי יכולתם, בהדלקת נר התמיד, ואז ה' יתברך מביא את ברכתו ושפע האור והברכה לעם ישראל בכל אתר ואתר, כך שמצוה זו מוטלת עלינו לכבודנו ולטובתנו.

במה דברים אמורים? לא אחת אנו רוצים להתקדם בלמודים בפרנסה או בעבודה רוחנית, ולא עושים דבר, בתואנה "אם ה' רוצה, הרי שיתן לנו זאת גם ללא שנעשה דבר". ולפי דברינו לעיל, אין זה נכון, ועל האדם לעשות את כל יכולתו לפי דרך העולם, ורק אז עם אמונה ותפילה, יזכה לברכה והצלחה במעשה ידיו.

נזכה ליישם זאת, ונזכה שהברכה תשרה בכל מעשה ידינו. אמן.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה