הלכה ליום שישי ג' אדר תשפ"ב 4 בפברואר 2022

פרשת תרומה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א ראש אבות בית הדין הרבני תל אביב יפו

השבת, בפרשת תרומה, נקרא אודות תרומת בני ישראל עבור בנין המשכן וכליו. תרומה שכללה, זהב, כסף, נחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני ושש ועיזים, עורות אילים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, מהם בנו את ארון העדות, שהיה עשוי עצי שיטים מצופים זהב, כשעליו כפורת מזהב טהור, עם שני כרובים מזהב, שעמדו משני קצות הכפורת. הכרובים, היו  פורשי כנפים מלמעלה, סוככים בכנפיהם על הכפורת, ופניהם איש אל אחיו, ומשם דיבר הקדוש ברוך הוא עם משה רבינו, כמו שנאמר: "וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

איך היו נראים  הכרובים מעל הכפורת?
רש"י בפרשה כותב:  "כרובים- דמות פרצוף תינוק להם", כלומר, דמות של תינוק, המבטא את הדבר הכי טהור ונקי.

מאידך, בפרשת בראשית, לאחר חטא של אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת, נאמר בתורה: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". אם כן, למדנו שהקדוש ברוך הוא שם את הכרובים ואת החרב המתהפכת לשמור על גן עדן.

מי הם הכרובים ששמרו על הכניסה  לגן עדן?

רש"י שם מפרש: "הכרובים - מלאכי חבלה".

וצריך להבין מה הם הכרובים?  האם הם דמות תינוק כמו שפירש רש"י בפרשת תרומה, או שמא מלאכי חבלה כמו שפירש רש"י בפרשת בראשית?

כדי להבין זאת, נקדים, מעשה שהיה באחד מגני החיות באירופה, באותו גן, לקראת סופו, נתלו שלטים: "זהירות! הנך מתקרב למקום בו נמצאת החיה המסוכנת ביותר בעולם"!

בכדי להיכנס לכלוב זה, נדרשו אמצעי זהירות קפדניים, שני שערי ברזל, שהשני נפתח רק לאחר שהראשון נסגר, וכל זה בכדי למנוע בריחה של חיה מסוכנת זו. לאחר המעבר בין השערים, מגיעים לאולם  מבודד, שרק מבקר בודד יכול להיכנס אליו. בפתח הכניסה תלוי  שלט גדול: "זהירות! הנך נכנס למקום בו נמצאת החיה המסוכנת ביותר בעולם"! כאשר נכנס המבקר לאותו אולם, הוא מוצא מראה גדולה על הקיר  מולו, דמותו שלו נשקפת מול עיניו, וחץ המכוון אליו, שמעליו מופיעה המילה: "אתה"!!!!.

במילים אחרות, "אתה האדם, הנך החיה המסוכנת בעולם".

המסר היה ברור. אדם ללא עבודה עצמית על המידות הרעות, גאווה, כעס, קנאה ושנאה, עלול להיות החיה המסוכנת בעולם, כמו שנאמר (איוב פרק יא פסוק יב): "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד".  מנגד, אדם הלומד תורה, מקיים מצוות, ועובד על  תיקון עצמו, במידות הטובות, ענווה, דרך ארץ, אהבה ואחווה, שלום ורעות, יכול  להיות בחיר היצירה של הקדוש ברוך הוא בעולם.

זהו המסר בפירוש המילה "כרובים".  כשהם עומדים על ארון העדות, בו מונחים עשרת הדברות, הרי הם כתינוק  טהור וקדוש, אבל "כרובים", בלי תורה ומצוות, הרי הם יכולים להיות מלאכי חבלה.

נשתדל כולנו להיות תמיד מחוברים לתורה, לתפילה, למצוות ולמעשים טובים, ונזכה להיות כאותם כרובים המונחים על הכפורת וארון העדות, משם דברה השכינה עם משה רבנו עליו השלום.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה