מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, עבור "הלכה יומית".
השבת נקרא על דינים ומשפטים בין אדם לחברו, הכוללים דיני עבד עברי, אמה עבריה, נזקי שור בשור, נזקי שור באדם, נזקי אדם באדם , דיני שומרים ודיני גנב, בדיני הגנב אנו רואים שנוי בדיני תשלומי הגניבה, בעוד שעל גניבה רגילה משלם הגנב פי שנים, הרי שבגניבת בעלי חיים, יש מצב שמשלם פי ארבעה , ויש מצב שמשלם פי חמשה, וכך נאמר בפרשה בפרק כ"א פסוק ל"ז "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" הרי שבמקרה גניבה של שור ואחר כך מכרו או שחטו ישלם פי חמשת מהגניבה, ואם זה היה שה שגנבו ומכרו או שחטו ישלם פי ארבעה, וצריך להבין מה הסיבה לשנוי ומה החילוק ביניהם?
את הסיבה והחילוק לכך מביא רש"י במקום, את דברי רבי יוחנן בן זכאי שאמר, חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה הגנב לנשאו בו על כתפו משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו משלם ארבעה, הואיל ונתבזה בו, בדברי רבי יוחנן בן זכאי אנו מגלים יסוד עצום, חומרת עונש עבירה נמדדת לא רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה, דהיינו עבירה שנעשית בקלות ללא טורח וללא בזיון, עונשה חמור יותר מעבירה שנעשית בטורח ובביזיון, ולכן בגונב שור שהולך לבד ולא נתבזה בכך משלם פי חמשה אבל בגונב שה, שצריך להרימו על כתיפו ויש לו בזיון וטורח ענשו מופחת לשלם רק פי ארבעה.
יסוד זה אנו רואים גם בחג הפורים הבא עלינו לטובה, הגמרא במסכת מגילה שואלת מדוע נענשו ישראל בעונש חמור של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד? עונה הגמרא לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש, והדבר תמוה וכי על אכילת מאכלי גויים יש עונש מוות? אך אם נדקדק נראה, שלא נאמר לפי "שאכלו" בסעודת אחשורוש, אלא לפי "שנהנו", הרי שעונש העבירה לא נמדד רק בעצם עשייתו, אלא גם באופן עשייתו, ולפיכך כיון שלא רק אכלו שם נבילות וטריפות ומאכלי גויים, אלא אף נהנו מסעודה זו, הרי שאז משקל חומרת העבירה הוא לאין ערוך, ולפיכך המדד לעונש גבוה יותר, ולכן נענשו בגזירת להשמיד להרוג ולאבד.
ואם בעבירה כך, קל וחומר במצוה שאדם עושה, ישנו הבדל עצום בין מצוה שאדם עושה בקלות, בשלוה ללא קושי או בזיון ,או ללא מאמץ, לבין מצוה שעושה אדם בשמחה, אף שקשה לו הדבר, או כשהוא בסביבה לא ידידותית לאדם שמקיים מצוות, ובכל זאת הוא מתגבר ומקיים את המצוה, הרי ששכרו ומעלתו הוא לאין ערוך ויזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל מעשיו ועליו נאמר "ויגבה לבו בדרכי ה'".
נקיים את מצוות התורה בשמחה והתלהבות בכל מצב ובכל זמן ונזכה לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו ,אמן.
שבת שלום
לשמיעת שיעורו של מרן שליט"א (מלפני שנים רבות) בנושא פרשת משפטים:
לשיעור על פרשת משפטים ותרומה לחץ כאן
לשיעור על חוקים ומשפטים וערכאות לחץ כאן
