הלכה ליום ראשון כ"א שבט תשפ"ב 23 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

קדימה בברכה אחרונה

שאלה: מי שאכל ירקות, ואכל גם עוגה, ועליו לברך גם "על המחיה" וגם "בורא נפשות", איזו ברכה קודמת?

תשובה: למדנו כמה פעמים, שמי שאכל ירקות, כמו מלפפונים וכדומה, ואכל מהם שיעור כזית (כעשרים ושבעה גרם), עליו לברך לאחר מכן "ברכה אחרונה" שהיא ברכת "בורא נפשות" שמודפסת בסידורים.

וכן מי שאכל עוגה, או שאר מיני מזונות, עליו לברך לאחר מכן ברכה אחרונה "על המחיה".

מי קודם? על המחיה או בורא נפשות?
דנו הפוסקים, באדם שעליו לברך גם "על המחיה" וגם "בורא נפשות", האם יש להקדים ברכה מסויימת על חברתה?

והנה הדבר מוסכם לכל הדעות, שבאופן עקרוני יש להקדים את ברכת "על המחיה" (מעין שלוש), לברכת "בורא נפשות", מאחר וברכת על המחיה היא חשובה יותר מברכת בורא נפשות. וכן כתב הגאון המשנה ברורה (בביאור הלכה סימן רב סעיף יא) בשם הפרי מגדים. וכן פסק בספר כף החיים, וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סימן יז) וכן בספרו הליכות עולם (ח"ב עמוד קח).

מי קודם, כאשר המאכל היה מ"תנובת השדה"?
אולם מרן זצ"ל דן בזה, שנראה שכל מה שמקדימים את ברכת "על המחיה" לברכת "בורא נפשות", זהו דוקא כאשר אדם אכל לדוגמא עוגה, ואכל גם גבינה, או בשר, או ששתה מיץ. שאז בודאי עליו להקדים את ברכת על המחיה. אבל כאשר אדם אכל עוגה וירקות, אז יש מקום לומר להיפך, שיש להקדים את ברכת "בורא נפשות" לברכת "על המחיה". ונסביר את הדברים:

בנוסח ברכת על המחיה אנו אומרים, "עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה". והנה אין ספק, שכל הירקות, המלפפונים והקישואים וכל הדומים להם, גם הם בכלל "תנובת השדה", שהרי גם הם גדלו בשדה, ואם כן, אדם שיברך לאחר אכילת ירקות, "על המחיה", כאשר הוא יאמר "ועל תנובת השדה", הוא יצא ידי חובת ברכה אחרונה על הירקות, ולאחר מכן הוא לא יוכל לברך את הברכה "בורא נפשות".

לפיכך כתב מרן זצ"ל, שמי שאכל עוגה וירקות, יקדים תחילה לברך "בורא נפשות", ורק לאחר מכן יברך "על המחיה", מפני שאם יקדים את ברכת "על המחיה", הוא יפטר מברכה אחרונה על הירקות, ולא יוכל לחזור ולברך עליהן "בורא נפשות".

לכן לסיכום: מי ששתה מיץ, או אכל בשר או גבינה, ואכל עוגה, יקדים לברך על המחיה, ולאחר מכן יברך נפשות. אך מי שאכל ירקות, שהם בגדר "תנובת השדה", יקדים לברך "בורא נפשות", ורק לאחר מכן יברך "על המחיה".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הוא הדין לגבי פירות? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

שלום,

כן. הוא הדין בפירות כשאינם מפירות שבעת המינים.

בברכת התורה,

הלכה יומית
 

מה הדין לגבי אדם שאכל עוגה וגם אכל ירקות ושתה חלב האם עכשיו גם נכון להקדים ברכת נפשות או שמכיוון שיש גם כוס חלב אז אפילו שפטרתי את הירקות בברכת על המחיה עדיין יש לי על מה שיחול ברכת נפשות וניתן לברכה לאחר על המחייה אני שואל כי אולי היה צד לומר שנכון לפטור בדווקא את הירקות בבורא נפשות ולא בעל המחיה
תודה מראש לכבוד הרב כ"א שבט תשפ"ב / 23 בינואר 2022

אם התחייב בברכה אחרונה גם מחמת החלב, עדיף שיקדים על המחיה. שהרי לא יפסיד מכך כלום. תבורכו מפי עליון,  

לכיבוד הרב מה אים זה פרות צריך להקדים נפשות כמו הירקות ? כ"א שבט תשפ"ב / 23 בינואר 2022

כן הדין גם בפירות. (כמובן, שאינם משבעת המינים).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה