הלכה ליום ראשון כ"א שבט תשפ"ב 23 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

קדימה בברכה אחרונה

שאלה: מי שאכל ירקות, ואכל גם עוגה, ועליו לברך גם "על המחיה" וגם "בורא נפשות", איזו ברכה קודמת?

תשובה: למדנו כמה פעמים, שמי שאכל ירקות, כמו מלפפונים וכדומה, ואכל מהם שיעור כזית (כעשרים ושבעה גרם), עליו לברך לאחר מכן "ברכה אחרונה" שהיא ברכת "בורא נפשות" שמודפסת בסידורים.

וכן מי שאכל עוגה, או שאר מיני מזונות, עליו לברך לאחר מכן ברכה אחרונה "על המחיה".

מי קודם? על המחיה או בורא נפשות?
דנו הפוסקים, באדם שעליו לברך גם "על המחיה" וגם "בורא נפשות", האם יש להקדים ברכה מסויימת על חברתה?

והנה הדבר מוסכם לכל הדעות, שבאופן עקרוני יש להקדים את ברכת "על המחיה" (מעין שלוש), לברכת "בורא נפשות", מאחר וברכת על המחיה היא חשובה יותר מברכת בורא נפשות. וכן כתב הגאון המשנה ברורה (בביאור הלכה סימן רב סעיף יא) בשם הפרי מגדים. וכן פסק בספר כף החיים, וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סימן יז) וכן בספרו הליכות עולם (ח"ב עמוד קח).

מי קודם, כאשר המאכל היה מ"תנובת השדה"?
אולם מרן זצ"ל דן בזה, שנראה שכל מה שמקדימים את ברכת "על המחיה" לברכת "בורא נפשות", זהו דוקא כאשר אדם אכל לדוגמא עוגה, ואכל גם גבינה, או בשר, או ששתה מיץ. שאז בודאי עליו להקדים את ברכת על המחיה. אבל כאשר אדם אכל עוגה וירקות, אז יש מקום לומר להיפך, שיש להקדים את ברכת "בורא נפשות" לברכת "על המחיה". ונסביר את הדברים:

בנוסח ברכת על המחיה אנו אומרים, "עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה". והנה אין ספק, שכל הירקות, המלפפונים והקישואים וכל הדומים להם, גם הם בכלל "תנובת השדה", שהרי גם הם גדלו בשדה, ואם כן, אדם שיברך לאחר אכילת ירקות, "על המחיה", כאשר הוא יאמר "ועל תנובת השדה", הוא יצא ידי חובת ברכה אחרונה על הירקות, ולאחר מכן הוא לא יוכל לברך את הברכה "בורא נפשות".

לפיכך כתב מרן זצ"ל, שמי שאכל עוגה וירקות, יקדים תחילה לברך "בורא נפשות", ורק לאחר מכן יברך "על המחיה", מפני שאם יקדים את ברכת "על המחיה", הוא יפטר מברכה אחרונה על הירקות, ולא יוכל לחזור ולברך עליהן "בורא נפשות".

לכן לסיכום: מי ששתה מיץ, או אכל בשר או גבינה, ואכל עוגה, יקדים לברך על המחיה, ולאחר מכן יברך נפשות. אך מי שאכל ירקות, שהם בגדר "תנובת השדה", יקדים לברך "בורא נפשות", ורק לאחר מכן יברך "על המחיה".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הוא הדין לגבי פירות? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

שלום,

כן. הוא הדין בפירות כשאינם מפירות שבעת המינים.

בברכת התורה,

הלכה יומית
 

מה הדין לגבי אדם שאכל עוגה וגם אכל ירקות ושתה חלב האם עכשיו גם נכון להקדים ברכת נפשות או שמכיוון שיש גם כוס חלב אז אפילו שפטרתי את הירקות בברכת על המחיה עדיין יש לי על מה שיחול ברכת נפשות וניתן לברכה לאחר על המחייה אני שואל כי אולי היה צד לומר שנכון לפטור בדווקא את הירקות בבורא נפשות ולא בעל המחיה
תודה מראש לכבוד הרב כ"א שבט תשפ"ב / 23 בינואר 2022

אם התחייב בברכה אחרונה גם מחמת החלב, עדיף שיקדים על המחיה. שהרי לא יפסיד מכך כלום. תבורכו מפי עליון,  

לכיבוד הרב מה אים זה פרות צריך להקדים נפשות כמו הירקות ? כ"א שבט תשפ"ב / 23 בינואר 2022

כן הדין גם בפירות. (כמובן, שאינם משבעת המינים).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה