הלכה ליום שישי ח' כסלו תשפ"ב 12 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ראומה בת רומיה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלונית

פרשת ויצא

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

בפרשת השבוע נקרא, על שיחת לבן הארמי עם יעקב אבינו: "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם? הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ". לאחר שיעקב עבד אצל לבן חודש ימים, בא אליו לבן, ושאל אותו, "הכי אחי אתה", אתה ממש אחי, אין כמוך "אחי", תאמר לי מה משכורתך, וכי יעלה על הדעת שתעבוד אצלי בחינם?

ועלינו להתבונן, מה קורה כאן? לבן הארמי, אומר ליעקב "הכי אחי אתה"! ועוד מציע ליעקב תשלום על עבודתו?

אלא, ביאור הדברים, שלבן הארמי, היה ער לעובדה, שיעקב פיקח לא פחות ממנו. נכון, יעקב היה בן ישיבה, "איש תם יושב אהלים", אבל ידע לבן, שיעקב הוא מפולפל, כמו שאומרים "מים שקטים חודרים עמוק", לכן הוא חשש מפקחותו של יעקב.

מה אירע? כאשר יעקב הגיע לביתו של לבן, הוא פגש את רחל, וכבר אמר לה, "כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא", וסיפר לה, שהוא בא לקחת אשה. לכן שאל את רחל, האם את מוכנה להנשא לי? השיבה לו רחל, אני מצדי, בודאי מוכנה להנשא לך, איפה אמצא אדם צדיק וחכם כמוך? הלואי ואזכה להנשא לך! אולם דע לך, שלא תוכל לשאת אותי לאשה, כי אבי הוא איש מתוחבל ורמאי גדול, כמו שהוא נקרא "לבן הארמי", "הארמי" אותיות "הרמאי", הרמאי הכי גדול, בה"א הידיעה, ולי יש אחות, לאה, שהיא גדולה ממני, ובודאי אבי ירצה להשיא אותה ראשונה, והוא ירמה אותך, לא תוכל לו!

השיב לה יעקב, הוא ירמה אותי? אני ארמה אותו! הוא לא יוכל לנצח אותי ברמאויות! שאלה אותו רחל, הלא אתה יעקב, איש אמת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", אם כן, איך תוכל לרמות את אבא שלי? השיב לה יעקב, אם הוא ינהג עמי באמת ובצדק, אף אני אנהג עמו באמת וצדק! אבל אם הוא ינסה לרמות אותי, הלא גם לי מותר לרמות אותו, "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל"! הלכה רחל, וסיפרה לאביה את מה שאמר לה יעקב, אמרה לו, חושב אתה לרמות את יעקב? דע לך שאם תעשה כן, גם הוא מצדו ידע איך לרמות אותך! ישיב לך מנה אחת אפיים! לכן חשש לבן מפני יעקב, ראה שיעקב עובד אצלו חינם, פנה אליו ישירות ואמר לו, "הגידה לי מה משכורתך", תאמר לי כבר עכשיו מה אתה רוצה, ואל תסבך אותי אחר כך!

לאחר מכן כתוב, שהכניס לבן לחופה את לאה במקום רחל. מה היה? לבן הארמי, היתה לו יד אחת עם כל הרשעים, ורצה שיהיה חושך באותו הלילה, כדי שיעקב לא יראה שהכניסו את לאה לחופה, לכן עשה ברית עם כל אותם הממונים על הדלקת הנרות, אותם האחראים על התאורה, שבלילה ההוא לא ידליקו אורות, ויהיה חושך, עלטה, ככה סיכם איתם. והם שמעו לו, והיה הכל חשוך. וכך לא ראה יעקב שהכניסו את לאה במקום רחל.

"וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה", כולם היו יושבים, אוכלים, שותים ושמחים, והיה הלילה ההוא ליל קור, לכן כל אחד מהמוזמנים, הגיע עם מעיל. בכניסתם לחתונה, כל אחד תלה את המעיל בכניסה, וישב לאכול, והיה הכל חשוך. צוה לבן על אחד מעושי רצונו, שיקח את כל המעילים, וימכור אותם ב"שוק הפשפשים", ובכסף הזה קנה עבורם יין, עראק, והיו אוכלים ושותים. בבואם לצאת, כל אחד שואל, "איפה מעילי"? השיבו לו, וכי לא אכלת ושתית? וכי אתה אוכל על חשבון מישהו אחר? המעיל שלך נמכר! כבר באותו הלילה נתגלה קלונו של לבן הרמאי.

"וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה הִוא לֵאָה", בא יעקב ללבן, אמר לו, "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי? הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי"? השיב לו לבן, כל אדם שהוא "רב", יש לו גם תלמידים! כאשר אבא שלך שאל אותך, "מִי אַתָּה בְּנִי", הרי אתה השבת לו, "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ", איך רימית את אביך? כמו שאתה רמאי גם אני רמאי!

"וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה". מדוע כעס יעקב על לאה? מפני שגם עליה היו לו טענות, שאל אותה, איך רימית אותי? איך נכנסת לחופה כאשר את יודעת שאני חושב שאת רחל? איך בלילה כששאלתי אותך אם את רחל, השבת שאת רחל? מה זאת עשית לי? השיבה לו לאה, וכי אתה לא נהגת ככה? הרי כאשר אביך שאל אותך "מי אתה בני", השבת לו "אנכי עשו בכורך", אם כן, גם אני, כאשר שאלת אותי, מי את? השבתי לך, אני לאה.

עלינו להתבונן, לבן, היה רשע, לכן תשובתו ליעקב היתה לפי מחשבתו, שהוא רימה, בחושבו שגם יעקב רימה, אך לאה, שהייתה צדקת וחכמה מאד, איך יתכן שמשיבה ליעקב בצורה כזו?

אלא שללאה, הייתה באמת טענה. היא אמרה ליעקב, כל העולם היו אומרים, "הגדולה לגדול והקטנה לקטן", כלומר, הגדולה, לאה, תהיה אשה לעשו, והקטנה, רחל, תהיה אשה ליעקב. ולכן לאה בכתה כל ימיה, כי פחדה ליפול בגורלו של עשו הרשע, לכן "עֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת".

אולם לבסוף, התבוננה לאה, איך יעקב השיב לאביו דבר לא נכון? איך אמר לו "אנכי עשו בכורך"? וכי יעקב מרמה? אלא שידע יעקב, מהו הטעם שאביו מבקש לתת את הברכות לעשו? מפני שעשו הוא הבכור, ולא מפני שעיני עשו יפות! גם ידע יעקב, שבאמת הוא קנה את הבכורה מעשו, ולא בחינם, אלא שילם על כך בנזיד העדשים! לכן אמר יעקב לאביו, אנכי עשו בכורך, כי ידע שבאמת מגיעות לו הברכות! הוא הבכור! וכמו שאמר לבסוף יצחק, "גם ברוך יהיה"!

אם כן, אמרה לאה ליעקב, אף אני כן, בתחילה כולם אמרו "הגדולה לגדול", ומאחר ואתה עצמך אמרת, שאתה עומד במקום עשו, אתה הוא הבכור, אם כן ראויה אני לך! עומדת אני במקומה של רחל! לכן נכנסה שנאה בין לאה ליעקב, מחמת הטענות הללו. (הרמב"ן כותב, שבאמת לא היתה שנואה, אלא שלא היתה אהובה כמו רחל).

רבותינו הפליגו, בשבח מידת הרחמים שהיתה לרחל, היא ידעה שהיא עלולה ללכת לאבדון חס ושלום, אלמלא נעשו נסים, שחזר לבן ואמר ליעקב שיעבוד עוד שבע שנים, ולבסוף נשא את רחל, היתה רחל מפסידה את כל עולמה! והיא ידעה שאביה עומד להכניס את לאה במקומה, ולא רק שלא גילתה זאת, אלא הלכה ללאה, וגילתה לה את הסימנים שמסר לה יעקב. כי יעקב, חשש שמא מישהי אחרת תכנס לחופה במקום רחל, לכן לימד את רחל סימנים, ומה היו הסימנים? לימד אותה הלכות, ואמר לה שהוא ישאל אותה עליהם בליל החופה, לימד אותה הלכות נדה, הלכות חלה, הלכות הדלקת הנר, והיא הלכה ולימדה הכל את לאה, כדי שאחותה לא תתבזה ותצא בבושת פנים.

רחל אמנו, הפקירה את כל העולם הזה והעולם הבא שלה, והכל כדי שאחותה לא תתבייש! לכן לאחר חורבן בית המקדש, גילו רבותינו, שאבות העולם כולם, באו לפני הקדוש ברוך הוא, והתחננו לפניו על עם ישראל, שירחם עליהם ויגאל אותם, ושום דבר לא עזר, עד שעמדה רחל בתפילה, ואמרה, ריבונו של עולם, ראה מה עשיתי אני, שהכנסתי צרתי בתוך ביתי, והייתי אבודה, ואתה נוהג כך עם בני?! השיב לה ה' יתברך, "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם", הקדוש ברוך הוא קיבל את תפילתה! גם עתה אנו מקוים לה', שיקבל את תפילת רחל עלינו, כאשר מתנכלים אלינו האויבים בני ישמעאל, רחל תעמוד בתפילה, שיבטל ה' מעלינו כל גזירות קשות ורעות, ויקויים בנו, "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה", נראה בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה