הלכה ליום שני כ"ט אלול תשפ"א 6 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

ראש השנה

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

אנו עומדים לקראת ימי ראש השנה, ועשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים. בגמרא במסכת ראש השנה (דף יח.), שנו רבותינו: מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ מֵתֶיהָ מֵתִים בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לָהֶם, שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, "וְכׇל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים"? וְאוּלַי לָכֵן הֵם מֵתִים בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים. לָכֵן,לְכוּ וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה, וִחְיוּ. הָלְכוּ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְחָיוּ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ, "מִשְׁפַּחַת רַבָּן יוֹחָנָן" עַל שְׁמוֹ.

ומנין לו לרבי יוחנן שלימוד התורה יכול להציל את זרעו של עלי הכהן מן המוות?, שנאמר, "לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה", כלומר, נשבע הקדוש ברוך הוא, שעוון בית עלי לא יתכפר בזבח ובמנחה, ודרשו רבותינו, בְּזֶבַח וּבַמִּנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה! כי התורה חשובה יותר מכל הקרבנות!

וכך דרשו רבותינו בתלמוד ירושלמי (בפרק קמא דפאה), פסוק אחד שמדבר על מעלת התורה אומר: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ", ומה הכוונה "חפציך", הכוונה לכל חפציו של האדם, זהב וכסף, אבנים טובות ומרגליות, שערך התורה הוא הרבה למעלה מן הדברים הללו. ופסוק אחר אומר: "כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ", ומה הכוונה "חפצים", הכוונה אפילו לחפצי שמיים, למצוות ולמעשים הטובים, כי כל המצוות שבתורה, אינן שוות כמו דיבור אחד של לימוד התורה, כי אין למעלה מן התורה. לכן, גם בעוון בית עלי, אף על פי שבזבח ובמנחה לא מתכפר, אבל על ידי לימוד התורה, מתכפר, כי התורה אין למעלה ממנה, והיא דוחה הכל!

אך יש עוד דיוק בתלמוד ירושלמי, שם אמרו, בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתפילה. תפילה, הכוונה לתפילה כהוגן, תפילה בכוונה, כמו שצריך. וכך מובא במסכת ברכות (דף לב:), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם", כלומר, שה' יתברך לא רצה את הקרבנות של ישראל כשחטאו מאד לפני חורבן הבית, ולאחר מכן הוסיף עוד יותר, שאינו חפץ גם "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ", כלומר, אפילו את תפילתם לא רצה ה'. משמע, שהתפילה חשובה יותר מכל הקרבנות.

למדנו מן הדברים את חשיבותה של התפילה. שם (בתלמוד ירושלמי), אמרו רבותינו, שהיה מעשה, שרב כהנא עלה מבבל לארץ ישראל, ובא להתפלל מנחה עם הציבור בבית הכנסת. אך בית הכנסת היה מלא מפה לפה, ואך בקושי הצליח רב כהנא להדחק ולהכנס פנימה, ושם עמד רבי חייא בר אבא, תלמידו של רבי יוחנן, והיה מתפלל כשפניו אל הקיר, ומאחוריו נעמד רב כהנא, והתחיל להתפלל.

כשסיים רבי חייא בר אבא את תפילתו, בא לפסוע שלוש פסיעות לאחריו, אך הנה הוא רואה, שרב כהנא עדיין מתפלל, ואם כך, הוא אינו רשאי עדיין לפסוע. המתין עוד דקה, וראה שרב כהנא עדיין מתפלל. וכך המתין והמתין, עד שסיים השליח ציבור את חזרת התפילה, ורק אז סיים רב כהנא את תפילתו. הקפיד עליו רבי חייא ואמר לו, ככה מנהגכם הבבלים? שאתם מצערים את הרבנים שלכם?! מדוע נעמדת והארכת כל כך מאחרי? השיב לו רב כהנא בלשון תחנונים, אדוני! אנא אל תכעס עלי! כי אני מזרע בית עלי, וכל הזמן המוות כנגד עיניו, לכן הוא פונה להקדוש ברוך הוא ומאריך בתפילה, כי כך קבלתי מרבותי, שאין עון בית עלי מתכפר בזבח ובמנחה, אבל מתכפר על ידי תפילה!

שמע זאת רבי חייא בר אבא ונחה דעתו, חס על רב כהנא, ואמר לו, יהי רצון שתאריך ימים ושנים עד מאה שנה! ורב כהנא ענה "אמן", וכך היה באמת, שהאריך רב כהנא ימים כל כך, עד שאמרו שהיו הצפרניים שלו רכות כמו צפרניים של תינוק! וכל זה מרוב זקנה.

טוב עשה רב כהנא שהתפלל מאחרי רבי חייא, אחרת לא היה מקבל את ברכתו...

למדנו אם כן כמה חשובה התפילה, כמה טובה התפילה! לכן, בימים הנוראים, נשים לבנו על מה שיוצא מפינו! לא נתפלל במהירות! אלא יאמר וישיב לבו, וילכד כל מחשבותיו לתפילה, כך שכל מילה שיוצאת מפיו, הוא יבין אותה גם בכוונתו, ואז תפילתו תקובל ברצון, כמו שנאמר, "תָּכִין לִבָּם  - תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".

אם כן מה למדנו? שני דברים. האחד, תורה. והשני, תפילה. זה מול זה! התורה מעלתה גדולה מאד, אי אפשר לתאר כמה חביב אדם שלומד תורה. מי שמקיים את המצוות, זה טוב, אבל כשיש לאדם שייכות ללימוד התורה, הוא לומד תורה, אז הוא נעשה חביבו של הקדוש בברוך הוא.

לכן גם בימי ראש השנה, אדם ישים לב, לא יבזבז את זמנו, אלא ישתדל כמה שאפשר ללמוד, גם בלילה וגם ביום ללמוד, כמה שיכול. יש אנשים, שאינם יודעים ללמוד, אז נותנים להם שיקראו ספר תהלים, פעם אחת ביום הראשון של ראש השנה, מאה וחמישים פרקים, ופעם שנייה ביום השני של ראש השנה, כדי שיהיו סך הכל שלוש מאות פרקים, כמנין "כפר", שזו סגולה לכפרה. זה טוב מאד, עבור מי שאינו יודע ללמוד, אבל מי שיודע ללמוד, גמרא, פוסקים והלכות, זה, "עָלִית עַל כֻּלָּנָה", אין למעלה מזה!

שנה טובה ומבורכת, ימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, ויחדש עלינו ה' יתברך את השנה הבאה, לששון ולשמחה, ונזכה להתברך בכל הברכות, תזכו לשנים רבות, נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה