הלכה ליום שלישי י"א אב תשפ"א 20 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתה

תוספת שביעית - שנת תשפ"א -תשפ"ב

השנה הבאה עלינו לטובה, שנת התשפ"ב, תהיה שנת השמיטה. ואף על פי שעדיין אין אנו עומדים בשנת השמיטה, מכל מקום עלינו לבאר דינים הנוגעים כבר לימים הללו.

שנת השמיטה מתחילה מיום ראש השנה הבא עלינו לטובה, ומסתיימת ברגע שנכנס ראש השנה של השנה שלאחריה. וכל דיני שמיטת הקרקעות, שנוגעת לעבודת האדמה ולפירות, נוהגים רק עם תחילת שנת השמיטה. (ודיני שמיטת כספים נוהגים בסיום השנה, לכן נבאר אותם אם ירצה ה' לקראת סוף השנה הבאה).

ומאחר ושנת השמיטה בפתח, כעת זהו הזמן שרגילים בהרבה מקומות בארץ ישראל (שבה נוהגים דיני השביעית בקרקעות), להכין את הגינות לקראת ראש השנה, על ידי שתילת צמחים שלא ידרשו פעולות שאסור לעשותן בשנת השמיטה. ופרט יש לשים לב בשנה זו, שיוצא לנו מאורע נדיר, ששנת השמיטה תהיה גם שנה מעוברת, כלומר, במשך שלוש עשרה חודשים תנהג שנת השמיטה.

הלכה למשה מסיני, שכל זמן שבית המקדש היה קיים, נאסרה עבודת האדמה שלושים יום קודם ראש השנה. וזהו דין "תוספת שביעית", שבזמנינו אינו נוהג אלא רגע קטן לפני כניסת ראש השנה.

ובכל זאת אסרו רבותינו גם בזמן הזה, לנטוע אילן פרי בתוך פחות מארבעים וארבעה ימים משנת השמיטה, כדי שלא יבואו לחשוד במי שנטע אילן בזמן כזה, שהוא נטע אותו בשנת השמיטה. (כי לגבי מנין שנות העורלה, מי שנטע אילן בזמן זה, נראה הדבר כאילו נטע אותו בשנת השמיטה ממש).

ולכן הרוצים לנטוע אילנות פרי בגינותיהם בימים הללו, יזהרו שלא לעשות כן אלא עד סוף השבוע הקרוב, עד ליום ט"ו באב (שיחול בשבת הקרובה). אלא אם כן מדובר בשתיל שיש סביבו גוש אדמה שתפוס היטב בשרשיו, והאדמה אינה מתפוררת בשעה שבאים לנטוע אותו, והעציץ שהיה האילן שתול בתוכו היה נקוב (שהיו חורים בקרקעיתו), שאילן כזה מותר לשתול עד סמוך לסיום השנה.

ונחלקו הפוסקים לגבי אילנות סרק, ושאר מיני עצים ופרחים, האם מותר לנטוע אותם סמוך לסיום השנה. שיש אומרים שאין לנטוע אותם אלא עד שבועיים לפני סיום השנה (יום ט"ו באלול), ויש מיקלים לגמרי עד סמוך לסוף השנה. (ויש בזה עוד שיטות). ונכון לחוש לדברי המחמירים בזה לכתחילה.

כל המלאכות שניתן לעשותן כבר עתה, ולא להמתין עד לשנת השמיטה, אף על פי שיתכן ויהיה אפשר להקל ולעשותן בשנת השמיטה, נכון יותר לעשותן כבר עכשיו. ולכן נכון מאד לנהוג כמו שכתבנו, להניח דישון בצורה שתספיק לצמחים עד סוף שנת השמיטה, וכן לגזום ולהדביר ולסדר את הגינה באופן שלא יעורר שאלות בשנת השמיטה.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה