הלכה ליום שישי ז' אב תשפ"א 16 ביולי 2021

תשעה באב - יום אבל או מועד?

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן ראש אבות בית הדין הרבני תל אביב יפו

השנה יחול תשעה באב ביום ראשון ט' באב, והצום יתחיל ממוצאי שבת ועד ליום ראשון בערב, ובו ננהג בכל חמשת העינויים, אכילה ושתיה, סיכה, רחיצה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. ביום זה נציין 1953 שנים לחורבן בית המקדש.

דבר מעניין ונקודת אור הנוגעת ליום הזה, אנו מוצאים בהלכה בשולחן ערוך, ( אורח חיים סימן תקנט סעיף ד), שם נפסק: "אין אומרים תחנון בתשעה באב, ולא נופלים על פניהם, משום שנקרא מועד". וזאת על פי הפסוק במגילת איכה (פרק א פסוק טו) "סִלָּה כָל אַבִּירַי ה' בְּקִרְבִּי, קָרָא עָלַי "מוֹעֵד" לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי".

והשאלה נשאלת, הכיצד? איך יתכן להתייחס כך ליום העצוב ביותר עבור עם ישראל, יום שנחרב בו בית המקדש, יום שבו כולם צמים ויושבים על הארץ ומבכים את החורבן, ועדיין לקרוא לו יום "מועד"? ואין זו קריאת שם בלבד, אלא קריאה שבאה לידי ביטוי בפועל, שאין אנו אומרים בו תחנון, משל היה ראש חודש או חול המועד. מה ההסבר בזה?

כדי להבין זאת נקדים את האמור במדרש רבה (פרק ד, יד) על הפסוק בתהלים (פרק עט פסוק א) "מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹקִים! בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים, נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם".

פרק תהילים זה, עוסק בחורבן בית המקדש. ושואלים רבותינו במדרש, מדוע נאמר "מזמור לאסף"? הרי פרק זה עוסק בחורבן בית המקדש ובהריגת הצדיקים, נכון היה לומר "קינה לאסף", או "בכי לאסף", או "נהי לאסף", מהי הלשון הזו "מזמור לאסף", שהיא לשון שירה?

והשיבו על כך רבותינו במדרש, משל למלך שעשה חתונה לבנו הנסיך יורש העצר. בנה עבורו אולם מיוחד ומפואר, צבע אותו, את מיטב האומנים העמיד כדי שיקשטו אותו, הזמין שולחנות וכיסאות מפוארים, וילונות מיוחדים ממדינות רחוקות, ובנה חופה מפוארת כיאה לבן המלך.

והנה, בערב החתונה, יצא הבן לתרבות רעה! בעט באביו וסירב לבוא לחתונה. מיהר המלך, עלה לאולם שבנה, ובמו ידיו, הרס את כל מה שהיה לפניו, קרע את החופה המפוארת, השליך את הריהוט המפואר, והביא טרקטור ודחפור שיהרסו עד היסוד את האולם המפואר והמיוחד שבנה עבור בנו.

כל משפחת המלוכה והשרים, היו בוכים ועצובים, אך אחד השרים היה שמח, ישב וניגן לו ניגון עליז. אמרו לו, מדוע אתה שמח? אינך רואה את ההרס והחורבן שנעשה בגלל בן המלך? השיב להם, על כך אני שמח! שהמלך שפך את כעסו וחמתו על האולם, על הריהוט והציוד, אך לא פגע בבן המלך בעצמו! רמז יש בזה, שהמלך מחכה עדיין לבנו, שישוב אליו חזרה.

והנמשל, ביום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא כעס על עם ישראל, על עוזבם את התורה, ועל כל מעשיהם הרעים, אך שפך את זעמו וכעסו על עצים ואבנים, על בית המקדש, ולא פגע בעם ישראל בעצמם, שהם בניו אהוביו, בכך רמז לנו, שהוא מצפה שנשוב אליו במהרה, כמו שאנו מסיימים את מגילת איכה בפסוק "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". לפיכך נאמר "מזמור" לאסף, ולא "קינה" לאסף.

זהו הסוד הטמון במה שנאמר" קרא עלי מועד", וזו הסיבה שאין לומר תחנון בתשעה באב, בזה אנו מזכירים, שמאחורי כל החורבן, העצב והאבל, עדיין יש את הנקודה של "מועד", האומרת, כי לא יטוש ה' עמו, ונחלתו לא יעזוב! אמנם בית המקדש נחרב, עצים ואבנים נשרפו, אך עם ישראל עצמו נשאר קרוב להקדוש ברוך הוא, הוא מצפה ומחכה לנו  בכל יום לגאולה שלימה, אך עלינו לזכור,  כי התנאי לכך הוא: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם."

שבת שלום!

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה