הלכה ליום שישי כ"ט תמוז תשפ"א 9 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת

רב סרן רועי (קליין) בן שושנה ז"ל

שמסר את נפשו להצלת חייליו, כשהוא זועק "שמע ישראל"
נפל במלחמת לבנון השנייה ביום א' מנחם אב תשס"ו
ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

מוקירי זכרו

פרשיות מטות – מסעי

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
(נערך על ידי נכדו, הרב יעקב ששון שליט"א)

נאמר בתחילת פרשת מסעי: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם". ואז מפרטת התורה את כל המסעות של בני ישראל במדבר. אך עלינו להתבונן, מדוע בתחילה נאמר "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם", ולאחר מכן נאמר "ואלה מסעיהם למוצאיהם"? מהי הכפילות? ומה פשר השינוי בין הדברים, "מוצאיהם למסעיהם" או "מסעיהם למוצאיהם"?

אבותינו בני ישראל כשהיו במצרים, היו מעונים ומשועבדים, היו עובדים בעבודת פרך, בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, והיו מכים בהם בשוטים, עומדים ומכים אותם. איזה צער נורא היה להם! היו עבדים של פרעה! והיו חסרי אונים, לא יכלו לנקוף אצבע, לא היו יכולים לעשות שום דבר כדי לשפר את מצבם הנורא.

והנה בא משה רבינו, ואומר להם לישראל, דעו לכם, שהגיע הזמן שהקדוש ברוך הוא גואל אתכם, "וַיַּאֲמֵן הָעָם, וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ". הודו לקדוש ברוך הוא שבא להציל אותם מיד פרעה.

ומעתה כאשר יצאו ישראל ממצרים, הגיעו למדבר שממה, ובא משה רבינו ואומר להם, דעו לכם, אתם הולכים לארץ מיוחדת, ארץ זבת חלב ודבש! שמעו זאת בני ישראל, ולא הבינו בכלל מה שהוא מדבר איתם. מה איכפת להם לאן הולכים, העיקר שיצאנו ממצרים! יצאנו מהגזירות הנוראיות שהיו שם! אבל משה רבינו, ידע היטב מה שהוא אומר להם, הוא יודע שכל דברי הקדוש ברוך הוא אמת, והוא אומר שתהיה ארץ זבת חלב ודבש, זאת אומרת שכך באמת יהיה.

רבותינו בגמרא (כתובות קיא.) אומרים, אמר רבה בר בר חנה, אני ראיתי במו עיני מה זה ארץ זבת חלב ודבש! שפעם אחת הייתי מהלך בארץ ישראל, והלכתי ארבעה עשר קילומטרים, ולכל אורך הדרך היה נחל זורם, והנחל, כולו מלא דבש, שהיה הדבש נוטף מהתמרים והתאנים שגדלו באילנות משני צידי הנחל. ומרוב מתיקות הפירות, היה הדבש נוטף מהם, והיו עזים באות ואוכלות את העשב שבצדי הנחל. ומרוב שומן הפירות, היו מתמלאות העזים חלב, והיה החלב נוטף מהן לתוך הנחל, ולכל אורך הנחל, היו מתערבים יחדיו החלב והדבש. זו ארץ זבת חלב ודבש!

אך לעם ישראל, לא היה איכפת לאן הם הולכים, כי החשיבות הראשונה במעלה בעיניהם, היתה עצם היציאה מעבדות לחירות, היציאה ממצרים!

משל למה הדבר דומה? היה אדם אחד, שהיה לו בן יחיד, חכם ונבון, ואביו אהב אותו מאד. אולם מסכן אותו אדם, גורלו היה רע, ונפטרה עליו אשתו בקיצור ימים ושנים. ונשאר כך לבדו במשך שנה שלימה, הוא ובנו היחידי.

אולם לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, לכן נשא אשה אחרת. אך אותה אשה, היתה אשה רעה ואכזרית, וכל הזמן היתה מתנכרת לבנה החורג, היתה מענה אותו, והוא היה בוכה בדמעות שליש לאביו, אבא! תציל אותי ממנה!

כשמלאו לבן שמונה עשרה שנה, נסע אביו לעיר אחרת, לרגלי מסחרו, ובאותה העיר, התארח בביתו של ידיד נפשו, ושם היה ישן. לאחר שסיים את עניני המסחר שלו, הבחין שיש לו לידידו בעל הבית, בת אחת, יפה כלבנה, ברה כחמה, איזו בת! שאל אודותיה, השיבו לו כולם, הכל יש בה! חכמה ונבונה ופקחית! שמח שמחה גדולה. לעת ערב, דיבר עם חברו, אמר לו, ראה ידידי, חנני הקדוש ברוך בבן יחיד, והוא לומד תורה בהתמדה, הוא חכם, פיקח, מיוחד במינו, האם יטב הדבר בעיניך שבתך תהיה נשואה לבני? השיב לו חברו, בשמחה רבה! הרי אתה ידיד נפשי, ואני כבר שמעתי את שמעו של בנך, כי שמו הולך למרחקים, שכולו מחמדים, גם במו עיני ראיתי אותו, ומצא חן בעיני!

קראו לנערה, שאל אותה אביה, האם תרצי להנשא לאיש זה? השיבה לאביה, כן! הרי אתה אבא שלי שתמיד דורש את טובתי, אם אתה חושב שזהו שידוך טוב, אני מסכימה! תיכף ומיד עשו "וורט" וסגרו ביניהם את כל עניני השידוך.

שב האב לביתו, פנה לבנו ואמר לו, בני, אני יודע על צערך, אני יודע הכל, אך עתה בני שמע בקולי, מצאתי עבורך בת זוג, איזו אשה! יפה כלבנה ברה כחמה! וכל המידות הטובות יש בה! לכן בני, בוא עמי, נסע לעירה של הנערה, ובתוך שבועיים נוכל כבר לעשות חתונה!

הסכים הבן בחפץ לב לדברי אביו. לקחו עגלה, שהרי לא היו אז מכוניות, ונסעו לעירה של הנערה. באמצע הדרך, פנה הבן לעגלון, שאל אותו, אדוני העגלון, כמה כבר התרחקנו מביתינו? השיב לו העגלון, עשרים פרסאות! המשיכו בנסיעה, ולפתע פנה האב לעגלון, שאל אותו, אדוני העגלון, כמה עוד נותר לנו ליסוע? השיב לו העגלון, חמש פרסאות!

שאל הבן את אביו, אבא, מדוע אני שאלתי בצורה אחת, כמה כבר התרחקנו מהבית, ואילו אתה אבא, אתה שואל כמה עוד נותר לנו? מה ההבדל בינינו? השיב האב לבנו: בני, אתה שמח שהתפטרת מאמך החורגת, נצלת ממנה, ולכן ככל שאתה מתרחק יותר, אתה שמח. אבל אני, אני יודע איזה אושר צפוי לך! איזה מעמד יהיה לך! כמה שמחה תהיה לך! לכן אני מצפה שנגיע כבר לעיר, לכן אני מתעניין מתי תסתיים הדרך, ואילו אתה מתעניין כמה אנו רחוקים מהבית.

זהו ההבדל בין עם ישראל למשה רבינו. עם ישראל, שמחים שהם יוצאים ממצרים, אבל משה רבינו, יודע לאן הם עתידים להגיע. לכן משה רבינו כותב אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם, כי יציאתם, היא לתכלית מסעם, כדי שיגיעו לארץ המובטחת, אבל בני ישראל אומרים, מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם, כי לא משנה לאן נוסעים, העיקר שיצאנו, והמסע הוא רק תוצאה של היציאה החשובה והעיקרית.

הקדוש ברוך ישמחנו, יגאל אותנו גאולה שלימה, הקדוש ברוך ישתבח שמו הבטיח שעם ישראל יחזרו בתשובה, וכולם יגאלו גאולה שלימה, כמו שנאמר, וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וכו', וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה, וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה, אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. הקדוש ברוך ירחם עלינו, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.

שבת שלום!

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה