הלכה ליום חמישי ז' תמוז תשפ"א 17 ביוני 2021

שינוי שעון שבת, בשבת

מאחר ורבים שואלים אותנו בענין זה, נסביר את הדברים בקצרה, מבלי להכנס לכל נימוקי ההלכה.

כבר ביארנו בעבר, שמותר להפעיל מערב שבת (לפני כניסת השבת) "שעון שבת", הן צורך הדלקת וכיבוי האורות בבית, והן לצורך כיבוי והדלקת מאוורר, פלאטה, וכן כל כיוצא בזה.

שעון דיגיטלי
שעון שבת שהוא "דיגיטלי", ובשעה שרוצים לשנות את מצבו, יש צורך לבצע פעולה חשמלית כלשהי, (וכן שעון מכאני שיש צורך להפסיק את פעולתו כדי לשנות את הזמנים), אסור לשנות את מצבו בשבת, בשום אופן, וכל מה שאנו דנים כאן, הוא לגבי שעון שבת המצוי בדרך כלל, שיש סביבו "זיזים" (כפתורים) קטנים, שהם קובעים אם החשמל יזרום או לא יזרום בזמן מסויים.

השארת מצב דלוק
וכעת נבאר, באיזה מקרים מותר או אסור לשנות את מצב ה"שעון שבת" בשבת עצמה:

אם כשהיה החשמל דולק, רוצים להאריך יותר את זמן פעולת החשמל, ולדוגמא, כאשר השעון מכוון לכבות את האור בשעה עשר, ורוצים לְאַחֵר את זמן הכיבוי לשעה אחת עשרה, מותר ללחוץ או למשוך את הזיזים, כדי לְאַחֵר את כיבוי החשמל.

הקדמת הכיבוי
אבל אין להקל לשנות את המצב הקיים, ולקצר את זמן פעולת השעון, כדי להקדים את כיבוי האורות. (ומכל מקום לצורך חולה שמצטער מחמת האור, יש להקל גם לקצר את פעולת השעון. והוסברו הדברים בזה בילקוט יוסף ובהלכה ברורה סימן רעז).

השארת מצב כבוי
וכן היה החשמל כבוי, ועתיד להדלק מאוחר יותר על ידי שעון שבת, ולדוגמא, כעת השעה עשר, והשעון אמור להדליק את האור בשעה אחת עשרה, ורוצים לאחר את זמן ההדלקה לשעה שתים עשרה, מותר להמשיך את המצב הקיים, על ידי לחיצה או משיכת הזיזים, כדי שמשך הזמן שהאור יהיה כבוי יתארך, והאור ידלק בשעה מאוחרת יותר.

הקדמת ההדלקה
אבל אין להקל לשנות את המצב הקיים ולהקדים את הדלקת החשמל. (ויש מיקלים בזה לדבר מצוה).

וכלל הדברים: מותר לגרום לכך שהשעון ימשיך את המצב הקיים. שכאשר האור כבוי, לגרום לכך שהוא ישאר כבוי למשך זמן רב יותר. או כשהוא דלוק, לגרום לכך שהאור ישאר דלוק זמן רב יותר. אבל לשנות מצב, כגון להקדים את ההדלקה או את הכיבוי, אסור.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לפני השבת לכוון דוד חשמל לרחצה בשבת שהדוד ידלק למשל בשעה 10.00 בבוק עד שעה 11.00 ולהתקלח בין תינוקות ובין בוגרים ט"ו סיון תשפ"ב / 14 ביוני 2022

אסור לעשות כן. מכמה סיבות. האפשרות היחידה להשתמש במים חמים בשבת, היא במים שהוחמו על ידי דוד שמש. ולא על ידי חשמל או גז. ולגדולים בלא הכי אין להתקלח בשבת במים חמים, אפילו שהוחמו בהיתר, ורק מקצת הגוף מותר. 

שלום וברכה כבוד הרב,
האם כאשר הפלטה כבויה מותר להאריך את זמן הכיבוי.
תודהרבה לכבוד תורתו! ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

כן, בזמן שהיא כבויה מותר לעשות שהמצב כיבוי ימשך לזמן רב יותר. 

מחילה, ראיתי שמרן בהליכות עולם כותב שצריך לעשות תנאי בגלל שזה מחובר, ויש בעיה של מוקצה במחובר, אם הבנתי נכון. ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

ראיתי מה שציינת בהליכות עולם ח"ד, וכן הוא בחזון עובדיה ח"ג, ואם קבלה נקבל, ואם לדין, יש תשובה, שבאמת יש ספק אם בכלל יש מוקצה במחובר, ועוד שדעתו על זה, ואפילו לא היתה דעתו על זה, הרי בזיזים של שעון שהכל עושים כן, אין זה דומה למתג שאין דרכו בשינוי בעצם יום השבת. לכן מצד הדין אין צריך תנאי. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

האם לא צריך לעשות תנאי בכדי להזיז את הזיזים? ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

לא. אין צורך בתנאי. לכל היותר יהיה כמוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור, והרי מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה