הלכה ליום שישי כ' ניסן תשפ"א 2 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה במהרה עבור

נועה בת תמר

הוקדש על ידי

פלוני

שביעי של פסח

כשיצאו בני ישראל ממצרים, והמצרים רדפו אחריהם, והים היה לפניהם, נעשה להם הנס הגדול והידוע בתולדות אומתינו, קריעת ים סוף. ומאורע זה היה ביום שביעי של פסח. והוא החשוב ביותר מבחינת הנסים והנפלאות שעשה ה' יתברך לעמינו בזמן יציאתם ממצרים. וידוע, שבזמן שנקרע ים סוף לשנים, נעשה נס, ונקרעו כל המים שבעולם לשנים, ובכך נתפרסם מאד לכל העולם דבר הנס אשר עשה ה' יתברך לעמו, וכל העמים נתייראו מאד מבני ישראל, כי ידעו הכל שה' מלך העולם שומר עליהם ומגן עליהם לאבד את כל מי שיעז להלחם בהם.

מורגל הדבר בפיהם של בני האדם, שאילו היה עושה עמנו ה' יתברך נסים כשם שעשה לאבותינו על ים סוף, בודאי היה קל לנו מאד להאמין בו ביתר שאת ולקיים את כל מצוותיו בדקדוק.

אלא שהדברים אינם נכונים בכלל מכמה טעמים, וניגע רק בחלק מהם.

ראשית כל, אין הדבר אפשרי שיעשה השם יתברך נס לכל אדם ובכל דור ודור. ולא משום שלא ניתן לעשות כן, אלא משום שאין כל צורך בכך, וה' יתברך אינו חפץ שיתקיים עולמו בדרך כלל על ידי נסים.

ובאמת שטעות גמורה היא לחשוב שאין הקדוש ברוך הוא עושה עמנו נסים בדורות הללו, שכן באמת אין יום אחד שהשם יתברך אינו עושה עמנו נסים, וכמו שאנו אומרים בכל יום בברכת ההודאה שבתפילת שמונה עשרה "ועל נסיך שבכל יום עמנו", כי האמת היא שבכל רגע ורגע עושה עמנו ה' יתברך נסים גדולים, אלא שאין אנו מבחינים כל כך בנסים אלו לפי שאנו מורגלים בהם. ודרכינו לחשוב כי זהו "מנהגו של עולם" ו"דרך  הטבע", עד שאין אנו מבחינים כלל שה' יתברך עושה עמנו נס ממש. ואין ספק, שאילו היינו רואים בכל יום, מלאכים באים ומאכילים את תינוקות בית ישראל בדבש וחלב (כמו שהיה במצרים), גם כן לא היינו מבחינים יותר בנס זה והיינו אומרים כי זו דרך הטבע. ואין ספק בכך כלל. (וראיה לזה אנו רואים אצל רשעי ישראל והאומות, שדוקא מאלו שראו יותר מאחרים את פלאי ה' יתברך בבריאה, דוקא הם באו לכפור בה' יתברך. ואם נקח לדוגמא את תאוריות הכפירה שיצאו במאה השנים האחרונות, הלא כולם יצאו מפיהם של אנשים שידעו בפירוט רב את פלאי ה' יתברך בהנהגת עולמו, ולמשל הנס הגדול שביצירת האדם, ובחיי החיים ומורכבות גופי החיים, וההתאמה המושלמת בכל חלקי הבריאה, וצמיחת הצמחים וכדו', ואף על פי כן לא היססו לומר כי הכל נוצר מחמת פיצוץ גדול שיצר באופן מפתיע את כל הבריאה. או על ידי שינויים אבולוציונים וכדו', ואף על פי שאלו תאוריות משוגעות ממש, לחשוב שאין יוצר בצורה מכוונת לכל סדר העולם המופלא, מכל מקום בחרו הם ללכת דוקא בדרכים אלו).

וכבר נאמר "כי לא יראני האדם וחי", והכוונה בזה, כי הנהגת ה' בעולם היא תמיד בדרך "עטופה" בכמה עטיפות, ועטיפת ההנהגה קרויה בשם "טבע", כי גם לנסים אנו קוראים בשם טבע, כי אילו היתה הנהגת ה' בעולם במלא גילויה, אז היה גילוי השכינה במלא עצמתו, וזהו דבר בלתי אפשרי בכל זמן, ובפרט בדורותינו שאנו שרויים במצב של הסתר פנים מאת ה' יתברך, שלא ניכרת כל כך הנהגתו למי שאינו רוצה לראותה. ומי שאינו רוצה להאמין בהשגחת ה' יתברך על ברואיו, ובנסים שבכל יום עמנו, וירצה תמיד לתרץ את הנהגת העולם ב"דרך הטבע", בודאי שיוכל לעשות כן. וזהו הנסיון מאת ה', למה שנדרש מאתנו להאמין בו ובהשגחתו עלינו.

וגם בארץ מצריים, כשנענשו המצריים בעשר המכות, עדיין תמיד היו להם התירוצים, להסביר כל דבר בדרך הטבע, כי אמרו שכך הדרך שלפעמים נראים מי היאור כדם, בגלל שינויים בהרכב המים, וכן כשבאה עליהם מכת צפרדע אמרו שכך הדרך שלפעמים יש אסונות טבע ויש פיצוץ אוכלוסין של מין מסויים, וכן על זה הדרך במכת כנים ודבר וכו'.

רק כשהגיעו בני ישראל והמצרים לים סוף, אז כשראו הכל את נסי ה' שהיו מוחלטים, האמינו שכל מה שהיה להם עד עכשיו הכל הוא מאת ה', ואמרו זהו שעשה אתנו את הנסים במצרים, וכמו שנאמר בפירוש בפסוק, כי אמרו המצריים "אנוסה מפני בני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים", ולא נאמר "ה' נלחם להם בים סוף", לומר, גם הנסים שהיו במצריים שיכולנו לתרצם בכל מיני תירוצים, עכשיו אנו רואים שהיו כולם מידו של ה' יתברך.

הקדוש ברוך הוא הראה לנו את ידו המופלאה באותו דור, ואנו בניו, מעבירים את המסר שנמסר לנו אז, מדור דור, מאב לבנו מאם לבתה, וממורים לתלמידיהם, ובזה שנזכור את ימי צאתנו מארץ מצרים, ואת הנסים שעשה ה' לנו, נכיר בהשגחת ה' יתברך עלינו, ונהיה ראויים לשוב ולראות בחוש בנסים שעתיד ה' יתברך לעשות לנו, עת יבא לגאלינו גאולת עולמים.

שבת שלום וחג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

שאלות ותשובות על ההלכה

בסעודה עם נטילת ידיים בברכה. האם יש שיעור זמן לאכילת הביצה כולה? או רק על הכזית הראשון בתוך כדי אכילת פרס. כ"ב ניסן תשפ"א / 4 באפריל 2021

יש לאכול כל כזית בתוך כדי אכילת פרס.   

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה