הלכה ליום ראשון כ"ג אדר תשפ"א 7 במרץ 2021

מצה שרויה

בגמרא במסכת פסחים (דף מא.) אמרו, "יוצא אדם ידי חובתו במצה שרויה". כלומר, אדם שאכל בליל פסח מצה רטובה, יצא בה ידי חובתו. ומבואר מהגמרא, שבודאי שאין איסור להרטיב את המצה בפסח. ואף על פי שכאשר מרטיבים קמח ומשהים אותו למשך כמה דקות הוא מחמיץ, וכאן אנו הרי מרטיבים את המצה, מכל מקום אין לחשוש בזה לחימוץ, כי כל המציאות של חימוץ שייכת דוקא בקמח טרי שלא נאפה עד עתה, וכאן המצה כבר אפויה, וכל הקמח שבתוכה כבר נאפה, ולכן היא אינה יכולה לחזור ולהחמיץ.

וכך אמנם כותב בפירוש אחד מרבותינו הראשונים, רבינו אליעזר בר נתן, (הראב"ן, תלמידו של רבינו תם, בפסחים לט.), שאף על פי שמצה שהיא כבר אפויה מותר לבשלה ולשרותה במים, מכל מקום יש שאינם רוצים לשרות את המצה במרק בליל הסדר, כי ראו את אבותיהם שנזהרו בזה, והם חושבים שיש בזה איסור משום חשש שמא המצה תחמיץ, ואין הדבר נכון, אלא הטעם שלא היו שורים את המצה, הוא כדי שיהיה טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון של פסח.

כלומר, אין חשש חימוץ במצה שנאפתה כבר, ואפילו אם ישרו אותה במים כל היום, היא אינה מחמיצה. ומה שנזהרים בליל פסח לאכול מצה יבשה ולא משרים אותה במים, זהו כדי שיהיה למצה טעם מצה, ולא טעם של מצה שרויה. (אמנם עבור אדם זקן שמתקשה לאכול מצה, יש להקל בזה אפילו בליל הסדר).

אולם הגאון רבי זלמן, בעל התניא, כתב בתשובה (בסוף חלק חמישי בשלחן ערוך הרב), שהמחמיר על עצמו שלא לאכול מצה שרויה בכל ימי הפסח, תבוא עליו ברכה, וכן מקובל אצל רוב רובם של חצרות החסידים ורבותיהם, וטעם הדבר, מפני שלפעמים נופל קמח על המצה לאחר אפייתה. וכן מפני שלפעמים אופים את המצה במהירות רבה ונשאר באמצעיתה קמח, וכששורים אותה במים היא עלולה להחמיץ.

וכן כתבו להחמיר כמה מרבותינו האחרונים. וכן הגאון החפץ חיים היה זהיר בזה.

אולם ברוב עדות ישראל לא נהגו כלל בחומרא זו. וכן מובא בשם רבינו הגר"א, שהתיר להכין כופתאות (קניידלך) בפסח, הן בבישול והן באפיה, מפני שלאחר האפיה אין לחשוש כלל לקמח שעדיין לא נאפה על המצה. וכן כתבו להקל עוד הרבה אחרונים, הביאם הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן תמז). ואף על פי שאדם המחמיר בזה תבוא עליו הברכה, מכל מקום אין מנהגינו כן, וגם מרן זצ"ל ורב ככל גאוני הספרדים, לא נהגו כלל בחומרא זו, ובפרט שאנו זהירים שלא יהיה קמח בסמוך למקום אפיית המצות, כך שהחשש של נפילת קמח על המצות לאחר האפיה הוא רחוק ביותר, וגם אופים את המצות היטב היטב, ולכן אין אנו נזהרים בזה, ואנו מבשלים את המצות האפויות, וכן מכינים עוגות מקמח מצה טחונה, ולא חוששים לכלום.

ולפיכך גם ספרדי שנהג בחומרא זו, מפני שחשב שהיא מן הדין, רשאי לבטל את מנהגו. אבל אם נהג כן בתורת "חומרא", וכעת רוצה לבטל מנהגו, עליו לעשות "התרת נדרים" בפני שלושה, על כך שלא אמר "בלי נדר" בשעה שנהג בחומרא גדולה זו.

ובפרט השנה (התשפ"א), שיחול ערב פסח בשבת, ואז יהיה עלינו לבשל את המצות כדי שנוכל לאכלם בשבת, וכפי שנבאר בעזרת ה' בעתו ובזמנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס''ד- כבוד הרב שלום, מה יהיה דין אדם שאכל מיני מזונות בבית הכנסת בליל שבת וקיים מצוות קידוש במקום סעודה.לאחר מכן הלך לביתו וסעד סעודת שבת בפת. דא עקא, הוא שכח להוסיף 'רצה והחליצנו'. לכאורה למאן דאמר שיוצא בפת הבאה בכיסנין ובצרוף מאן דאמר ששבת קובעת כמובא בחזו''ע ב' בעניין סעודה שניה לאחר קידושא רבה אזי שיש לחוש לכך שיצא ידי חובת סעודת שבת באכילת פת הבאה בכיסנין בקידוש שבבית הכנסת ולא יחזור לברך ברכת המזון מחמת שיכחת ברכת רצה והחליצנו.(סב"ל) יורה לנו הרב דרכו.בברכה,חגי בן משה כ"ג אדר תשפ"א / 7 במרץ 2021

כבודו צודק. וכן פסק בחזון עובדיה שבת ח"ב עמוד שמו. עיין שם. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה